הרדיו של 2 בלילה

2 בלילה איזה שעה מדהימה . שעה שבא אתה בדרך כלל לא מצליח לעמוד על הרגליים כשאתה יושב באיזה פאב מסריח בתל אביב ובלונדנית מסריחה מסגריות עם שלמה פרחונית שמבליטה לה את כל התחת עושה לך עיניים . או שאתה לא מפסיק לעמוד על הרגליים ומלא אנשים מסבבך מבעצים טקסים פאגניים באיזה מועדון מסריח ואתה רק צריך לבחור באיזה מבין שלושת השרמוטות שפגשת לפני על הבר אתה הולך להכניס לתא השירותים המפואר .
אבל כרגע אתה בעבוד כולם צועקים עלייך סע לפה סע לשם זה התפקיד שלי בעבודה לסוע ולהביא כל מיני דברים לכל מיני אנשים במקום 500 מטר מרובע . לא שהייתי מעדיף להיות באיזה מועדון בדרום העיר עכשיו , אני מתנחם בעבודה שאני באוטו עם המוזיקה של הרדיו . זה לא מושלם כמו שזה נשמע , שירי הרדיו בדרך כלל מאוד עצובים בשעות כאלה . אני שם את הראש אחורה על הכסא וחושב כמה ראשים היו במקום שהראש שלי נמצא עכשיו ואולי היו להם כיניים, שיר עצוב קוטע לי את המחשבות על הכיניים והינה אני זכר באישה הזאת ששיפרה והרסה לי את החיים בו זמנית. אני מתחיל להרגיש רע קוראים לי במכשיר קשר " דן דן …דן זולמן אני מדבר אלייך בלה בלה בלה . אני לא מקשיב , אני גם לא מסוגל להקשיב יותר לשירים האלה.
אני מעביר תחנה , אישה עצובה כמעט כמוני נשמעת ברקע , היא מספרת על החבר האחרון שלה ושכמה שהיא מתחרטת על זה שהם נפרדו ושהיא לא מפסיקה לחלום עליו . השדרנית אומרת לה שהזמן שלהם קצר והיא חייבת לבחור שיר ולהקדיש אותו .

היא בחרה שיר והקדישה אותו לי .