הקרב האחרון

הקרב האחרון
הם חודרים לתוך קותלי חדרי המבוצר. הם מפחידים ומגעילים עם מנהגם ומראם, מחפשים קורבן, וכשמוצאים מתנפלים אליו ועוקצים אותו.
ידעתי שאני התקווה האחרונה, ואם לא יעשה משהו, הם יפרצו את הדלת וינצחו, וכך אני יהיה קורבן חדש בשבילם. ראיתי איך מיטתי מתנדנדת מניסיונות הכושלים של האויב לפרוץ את הדלת, ידעתי שהדלת לא תחזיק עוד זמן רב.
הסתכלתי לתוך ענייו של הדוב שלי שישב על המיטה. ידעתי שאם לא נצליח, גורלנו ינתן ליצורים השעירים והשחורים ששוכנים מעבר לדלת. אחזתי בחרבי, מוכן לקרב, ידעתי שאם אני לא יצא לקרב ימות כפחדן. אחזתי בידית הדלת ויצאתי עם הצבא הקטן שלי להלחם נגד יצורי הרוע האלו…
"די כבר עם המשחקים שלך "
"אתה לא בימי הביננים" אמרה אימי