הקידמה אשמה
אני בן אדם טוטאלי שתקוע בביניים.
רוצה שחור! אחרת לבן. ונשאר באפור
אז קבעתי את מקומי בצללים
חולם לעוף גבוה בהיררכית החיים
אך לא מעז לזחול מחוץ לקירות החדר
מרוב כל הדרכים האפשריות בחיים נשארתי במקום
משהו קדום מונע ממני להתדרדר לתהומות אבדון
אבל אין בי כוחות לטפס על שום הר
קטן ככל שיהיה כמו לקום בבוקר…
לא עושה רע לאחרים או לעצמי חלילה
ודאי לא בדרגה שתמשוך תשומת לב
גם לא עושה טוב שראוי לנימוס מחייב
שקוף בין אנשים, בודד בין חברים
מתפספס בתירוץ של 'כישרון מבוזבז'
חסר כל מוטיבציה עם רזומה של תעודות
אז האינטליגנציה אולי גבוהה הם אומרים
אבל העבודה היומית לא מאתגרת
הספרים מהווים רגעי בריחה לפעמים
התעוררות מחשבתית מעניינת
אך הדמויות השייכות לחיי רק מכורח הנסיבות
מסרבות אף לדון באותם רעיונות
שאלות של קיום.. תשובות של משמעות..
זהו גורלם של הבינוניים שקוללו בשיגעון גדלות
תגובות (0)