הצלע ה-25

בתחילתו, היה זה יום שישי ככל שישי אחר, אבל אדם פריים, איש ההייטק מחברת Tree of Knowledge הידועה (TK בקיצור), בן ה-33 לא ציפה למה שעומד לקרות. אף אחד לא יכול היה לצפות לדבר כזה. כבר כשאדם קם הוא חש אי נעימות בחלק הימני של הבטן, לאחר ששתה את הקפה של הבוקר, אי הנעימות כבר הפכה לכאב קל וטורדני שהתגבר ככל שהזמן נקף. אדם החליט ללכת מאוחר יותר לרופא, לברר מה הסיבה לכאב וכיצד להפסיק אותו. בשעה שמונה וחצי בבוקר, אדם כבר לא יכל לשאת הכאב ומחוסר רצון הזמין אמבולנס, הואיל והכאב היה כבר כה חזק שהוא לא היה בטוח שהוא יוכל לנהוג לבית החולים.

הפראמדיק שהיה באמבולנס ראה את אדם מתפתל מכאבים ואמר לנהג- "סע מהר לאיכילוב!". כשהם הגיעו למיון אדם כבר צרח מהכאבים ודר' רביב ריקלין, הרופא התורן במיון שראה את מצבו, נתן לו זריקה להקל על כאביו ושלח אותו מיד לצילום בטן. כשהגיעו התוצאות, דר' ריקלין ראה את התוצאות והיה קשה לו להאמין למראה עיניו, הוא התקשר מיד למנהל המיון, פרופ' אהוד גינוסר, וביקש ממנו לצפות בתוצאות במערכת ה-PACS על שם "Adam Prime" . לאחר שפרופ' גינוסר, צפה בתוצאות הוא שאל את דר' ריקלין-
"אתה בטוח שאין שום רישום או סימן פיזי לכך שהוא עבר איזה פרוצדורה ניתוחית באיזור הבטן או הגב?"
"הבחור הזה עד עכשיו היה בריא כמו שור, אין לו תיעוד לשברים והגוף שלו נקי לחלוטין מצלקות"
"אני לא יודע מה להגיד לך, מעולם לא ראיתי דבר כזה ולא סביר שמשהו כזה יקרה באופן טבעי. הייתה פה פעולת התערבות כלשהי ואני לא מתכוון להתערבות אלוהית, יש משהו שאנחנו מפספסים. אני מגיע לראות את המטופל" אמר פרופ' גינוסר ויצא ממשרדו לכיוון המיון הכירורגי.

כשהגיע פרופ' גינוסר למיון, הוא ודר' ריקלין ניגשו לאדם, ששכב במיטת המיון נטול אנרגיות לאחר תלאות הבוקר, ופרופ' גינוסר אמר לו-
"אני רופא כבר 32 שנים ודבר כזה עוד לא ראיתי. מתברר כי בנוסף ל-12 זוגות הצלעות שיש לכל אדם נורמלי, אצלך יש צלע מותנית נוספת. זה לא מאוד נדיר שיש זוג נוסף של צלעות, אבל לך יש רק צלע אחת נוספת והיא הרבה יותר גדולה מצלע מותנית רגילה, וכנראה הלחץ שהיא יוצרת על הבטן שלך גורם לך לכאב החד שאתה מרגיש. אבל זה לא הכל. יש עוד משהו והוא יותר מוזר מכל מה שסיפרתי עד כה".
"במה מדובר? אני הולך למות או משהו?!" שאל אדם שהיה לחוץ ממה שאמר הרופא.
"לא, לא, זה לחלוטין לא הסיפור. אתה מבין, עשינו לך צילום רנטגן ובצילום ראינו את הצלע הנוספת שלך ויש עליה חריטות מוזרות. אתה בטוח שלא היה לך איזה ניתוח או פרוצדורה כירורגית מתי שהוא?".
"לא היה כלום! למעשה זאת הפעם הראשונה שלי במיון כמטופל"
"אני מעוניין לבדוק בעצמי, אפשר?"
אדם הרים את חולצתו והפרופסור בדק את אזור הבטן של אדם ומשלא מצא דבר הסתכל גם על גבו, אך גופו של אדם היה ללא מתום.
"מה קרה, למה אתה בודק אותי ככה?"
"תשמע, אדם נכון? מה שאני עומד לספר לך אינו סביר, אך זאת עובדה קיימת. על הצלע הנוספת שלך יש חריטות בצורת אותיות בעברית".
"מה? מה זאת אומרת אותיות? מה זה הקשקוש הזה?"
"אני יודע איך זה נשמע, אבל דר' ריקלין זיהה בבירור את האותיות ב' ו-א' ואני הצלחתי לזהות את האות ש'. אבל יש עוד חריטות שאנו עדין לא מצליחים לזהות. יתכן ויהיה צורך בעוד צילומים מכיוונים אחרים כדי לזהות טוב יותר את שאר האותיות".
"אני לא קונה את זה. עזוב אותי עכשיו מכל החריטות והאותיות וצלע נדירה, את הדיון האקדמי על הפרשנות המוזרה שלך למה שכביכול גילית על הצלע שלי, אני מציע שנשאיר למועד מאוחר יותר, לדוגמא, כשאני לא במצב של חצי מת במיון. עכשיו תגיד לי לכל הרוחות- איך לעזאזל אני נפטר מהכאב הזה?"
"תשמע, אני מעריך שהדרך היחידה היא דרך כירורגית"
"דוקטור, בוא נסכם שמעכשיו אנחנו מדברים בעברית אחד עם השני. עכשיו, תחזור על מה שאמרת רק בעברית שגם אנשים כמוני יכולים להבין?"
"סליחה, כל היום אני נמצא בסביבה שזה הז'רגון שלה ולפעמים אני שוכח שהמטופלים לא מבינים אותי. אני התכוונתי שנצטרך לנתח ולהוציא מגופך את הצלע המיותרת. הואיל ואין לה פונקציונליות אמיתית, הנזק לרקמות יהיה מינימלי ותוכל לחזור לחייך הרגילים תוך מספר שבועות".
"אז למה אתה ודר' ריקלין משחקים עם הצלע שלי "שבץ נא" במקום לדאוג שהמנתח הכי תותח בבית החולים יוציא ממני את הצלע הארורה הזאת".
"אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס כבר עכשיו לניתוח? אתה לא רוצה לעשות עוד כמה בדיקות?"
"תגיד לי הצלע הזאת תהפוך לקטנה יותר או תתמוסס עם הזמן?"
"לא, צלע היא עצם, ועצמות בגוף לא נעלמות ולא מתמוססות. למעשה גם אחרי המוות הם הדבר היחיד שנשאר קבוע".
"אם כך, כל עוד הצלע שם, יהיו לי כאבים, לא?!"
"סביר להניח שכן"
"אז כמו שאמרתי, הולכים לניתוח"

פרופ' גינוסר ניסה לשכנע את אדם להמתין מספר ימים ולבצע עוד מספר בדיקות, אך אדם התעקש על ניתוח מיידי והואיל ולניתוח הייתה הצדקה רפואית, הוא נאלץ לאשרו, אך לפני הניתוח שלח אותו לבדיקת MRI בטן ליתר ביטחון.

הניתוח ארך 3 שעות והתבצע בהרדמה מלאה ומיד כשהוא הסתיים אדם הועבר לחדר ההתאוששות וישן שנת ישרים, ואילו הצלע שהוסרה הועברה למכון הפתולוגי של בית החולים להמשך בדיקה. מאחר שהיה זה יום שישי, הוכנסה הצלע לתא הקירור הגדול בפתולוגיה במטרה שהיא תיבדק ע"י המשמרת של יום ראשון בבוקר.

בגלל המוזרות של המקרה, לפני שהלך דר' ריקלין לביתו לאחר משמרת כפולה במיון, הוא הציץ בשעון וראה שהשעה כבר אחרי שתים עשרה בלילה. הואיל וכבר מהבוקר הסיפור המוזר עם אדם פריים קינן במוחו, הוא החליט להציץ בתצלומי ה-MRI שערך אדם לפני כניסתו לניתוח. הצילומים החדשים אישרו את מה שהוא ופרופ' גינוסר אמרו כבר מההתחלה- החריטות על הצלע הם למעשה אותיות בעברית. הוא ראה בבירור את האותיות ב', א' ו-ש' שהוא ופרופ' גינוסר זיהו בתחילת היום, אך הפעם הוא הצליח לזהות גם את האותיות הנותרות- ר', י' ו-ת'. כאשר הוא הסתכל שוב על הצילום שמולו, הפעם כשהוא רואה את כל האותיות וקורא אותם כמילה, על פי סדר הופעתן, הוא צעק בקול "אני לא מאמין! אני לא מאמין" ורץ מייד לפתולוגיה לראות בעצמו את הצלע שהוסרה מאדם.

בדרכו למכון הפתולוגי, צלצל דר' ריקלין בסלולארי לפרופ' גינוסר ורק לקראת הגעתו לפתולוגיה, פרופ' גינוסר, שקם משנתו, ענה לו-
"ריקלין, מה קרה שאתה מתקשר בשעה כזאת, דר' כהן הוא המנהל התורן במיון, לא?
"אהוד, אני לא מתקשר בקשר למה שקורה עכשיו במיון. זה בקשר לאדם פריים, המטופל מהבוקר. תבין, למטופל קוראים אדם פריים, כלומר 'האדם הראשון' בתרגום חופשי, היום היה יום שישי, אתה קולט 'יום שישי' ופיענחתי את מה שכתוב על הצלע שלו, אתה לא תאמין, אבל כתוב על העצם את המילה "בראשית"" כשהוא סיים לומר את המילה "בראשית" הוא נכנס לפתולוגיה ובעודו מדבר עם פרופ' גינוסר, מתא הקירור הגדול שביחידה יצאה אישה, מושלמת ביופייה וערומה לחלוטין. דר' ריקלין מייד שם לב שמשהו בגוף שלה מוזר ולאחר שנייה זה היכה בו- "אין לה טבור!" לחש לתוך הסלולארי שהחזיק, ובעוד פרופ' גינוסר על הקו, אמר דר' ריקלין לאישה המושלמת שמולו, בהיסוס-
"זה לא יכול להיות את…"
"חוה" השלימה האישה את דברי הרופא הטוב, בקול אימהי, מוכר ומרגיע, חייכה אל דר' ריקלין שנשאר קפוא במקומו, ויצאה מהחדר…