העמוד העשרים ותשע ביומן המחשבות שלי
האויב שבפנים,
זה שמהדהד בראשך מילים.
זה שגורם לך לא להאמין
ללכת אחורה עוד לפני שניסית.
האויב הזה חלקלק,
לובש גלימת מלאך אך בפנים הוא השטן,
עושה הכל שלא תצליחי
עושה הכל רק שתפלי.
הוא צועק חזק, הוא משתלט על כל איבר בגופך,
עוטף אותך בדיו שחור שזורם בעורקיך.
מנסה להילח, מנסה לא לשמוע בקולו,
אך הוא חזק, אכזר.
ואת כבשה בעדר של זאבים.
תגובות (5)
קודם כל: וואו. הרעיון והניסוח מדהימים.
יש לי כמה שאלות:
– למה השיר כתוב בנקבה?
– את חושבת שאפשר, אי פעם, להכניע את היצור הזה?
תמשיכי לכתוב, ואל תעצרי. לפעמים גם אני נמצאת במצב שאני לא מסוגלת לכתוב, אבל אחרי כמה נסיונות התמודדות, הבנתי שהדרך הכי טובה בשבילי, היא פשוט לשבת מול הדף ולחכות עד שיצא משהו.
תנסי גם למצוא דרכים כאלה שיעזרו לך להמשיך לכתוב.
תמשיכי לכתוב ולחשוב ככה. ממש אהבתי את הרעיון ❤️.
היי, תודה רבה!!!
האמת לא יודעת, אני כתבתי אותו כנראה בלשון נקבה כי אני בת,
וברור הכוונה שלי היא שגם כשאנחנו חסרי אונים וחלשים אנחנו נעמוד מולו גם עם זה אומר שאנחנו לא נצליח,
ותודה. האמת הייתה לי תקופת מבחנים ועבדתי אז לא היה לי כל כך זמן לכתוב וממש התגעגעתי לזה
תודה רבה על החיזוק !!!
שלום.
חשבתי קצת על מה שכתבת. אני מכיר קצת את התחושות (או חושב שאני מכיר – מהבית הראשון לקחתי את זה לקולות הפנימיים, שאומרים לנו שאנחנו לא מספיק טובים וכדו' )
אני מרגיש שהיה אפשר לדבר יותר על המקום של המלאך/שטן. את מציגה את הדואליות ואז מתעסקת בכמה הוא רק רע. אז איפה המלאך? נראה לי (שוב, אני לוקח את זה מהמקום שלי) ה"מלאך" אלה המחשבות לדוגמה ש"מנסות לשמור עלייך שלא תיפגעי". זה לפחות מה שאני חשבתי. נראה לי שיש מקום להסביר את זה יותר בשיר.
את השורה התחתונה לא בטוח שהבנתי איך היא מתחברת. "כבשה בעדר של זאבים" מרגיש כמו משהו חיצוני – שהאנשים מסביבך מחכים לפגוע בך, לנצל אותך וכדו'. את מתחילה את השיר בתיאור שהאויב שלך הוא את עצמך – אויב פנימי – השדים שלך, הפחדים שלך, אז לא כל-כך הבנתי מי הם הזאבים בהקשר הזה.
אני מרגיש שהרעיון יפה, אבל דורש איזה פיתוח ויותר דיוק, כדי שכקורא אוכל להתחבר יותר.
לפעמים כשאני פחות מבין שיר, אני מבקש מהמחבר, כאן באתר, להסביר אותו קצת – את המחשבות שהיו מאחורי הכתיבה. בכמה מקרים כבר נענו לי, וזה עזר לי להבין יותר ולהתחבר. הייתי שמח אם גם את היית מרחיבה קצת בתגובה.
קודם כל תודה רבה!
הכוונה שלי שאין בכלל מלאך, "השטן" לובש תחפושת מלאך,
מקשיבים לשטן כשהוא לבוש בגדי מלאך, הולכים אחריו בלי לשאול. למרות שאנחנו יודעים שהוא פוגע בנו אנחנו נקשיב לו, וזה בגלל שהוא לובש תחפושת יפה אז למה שלא נקשיב לו?
אך למרות "שהשטן" לובש תחפושת מלאך אנחנו בכל זאת נילחם בו בכל זאת לא נוותר וניכנע לו, המשפט האחרון מתאר את המצב שלי מול השטן, אני "כבשה" חלשה וחסרת אונים, והוא השטן הוא עדר של זאבים שרק מחכים לפגוע בי. וכמו שתיארתי מקודם, למרות שאני חסרת אונים זה לא אומר שאני אכנע לו וייותר. למרות שהוא גדול חזק ממני .
תודה שהשבת לתגובה שלי. אני מעריך את זה.
אני חושב שיש שם משהו עדין פחות ברור. אני אסביר. בדרך כלל שטן בלבוש מלאך מתאר או אדם שנראה על-פניו תמים וטוב ומישהו שקשה לחשוד בו, אבל בפנים מסתתר רוע. במקרה כזה מדובר לדעתי לרוב במראה חיצוני. מישהי יפה, ילד קטן וכדו'. המקרה השני הוא מישהו שמתנהג לכאורה לטובתנו, מביע דאגה וכדו' אבל יש לו מניע נסתר שהוא – שוב – רע. כיוון שאצלך המלאך והשטן הן מטאפורה, פחות ברור העניין עם המלאך. השטן ברור לגמרי.
על פניו את אומרת שמקשיבים לו כי 'הוא נראה כמו מלאך' אבל הקורא יכול גם לפרש את זה פשוט כפחד מפני השטן.
לגבי הזאבים, אני מרגיש מהתגובה שלך שאם לזה התכוונת היה עדיף להשאיר את 'הרוע' ביחיד. זה מרגיש יותר מתאים לטקסט. לדוגמא – ואני הכבשה הקטנה ניצבת מול הזאב הגדול והרע.