העמוד העשרים וארבע ביומן המחשבות שלי

אין תג מחיר לחיים,

אין תג עד כמה נוכל להיות מאושרים.

אין שום חשיבות לטוב שנעשה לאחרים.

אנחנו חברה של שוטים.

חושבים שהמספרים חשובים יותר מהחיים

חברה של אנוכיים חושבים רק על איך אנחנו נראים,

לא כל כך אכפת לנו עם אנחנו דורכים על אחרים.

כאלו אנחנו חיים בעולם בלי רגשות.

אנחנו רובוטים בדמות אדם שנושמים אוויר כשאר החיות,

אך אנחנו לא טובים משום חיה אחרת על פני האדמות.

הורסים ושוחטים, בונים והורסים.

אכלו לי שתו לי,

ואף פעם לא מסופקים.