העולם הוא אוקיינוס
העולם הוא אוקיינוס. אוקיינוס מלוח, שנוצר מדמעות האנושות. דמעות של אושר, צחוק, תסכול, עצב וכאב.
יש את השחיינים. חלקם חותרים במהירות משוגעת, לא מסתכלים לאחור אף לרגע. חלקם בשחיית כלב, לאט ובזהירות. הם תמיד שוחים קדימה.
יש את השטים. הם חלשים מדי בשביל לשחות בעצמם, אך במספרים גדולים הם מסוגלים לכמעט הכול. ככה הם בנו את הסירות והאוניות שלהם, וכך הם נשארים בחיים, רחוק מהסכנה.
ויש אותך. אתה צף מעל פני המים, חסר משקל, חסר שליטה. אתה מעל האוקיינוס, אך הוא זה שמחליט לאן אתה מתקדם ובאיזה קצב. לפעמים אתה מרגיש את הגוף שלך שוקע קצת, בעיקר בגלים הגדולים, וזה עדיין מפחיד אותך. אבל, בסופו של דבר, אתה תמיד חוזר לצוף. ובכל פעם כזאת, כשהשמש החמה שבשמיים הכחולים שוב פוגעת לך בפנים, אתה מבין שלנסות להטביע את עצמך בהחלט הכניס אותך לפרופורציות.
תגובות (2)
ויש את אלו שטובעים
יפה