הסרטן
כשאתה נולד ההרגשה הטובה הראשונה שאתה מקבל זה ביטחון. ההורים מחבקים אותך תמיד, שמים לב לכל צליל, ברוגע מרדימים לישון. זה נראה לך כאילו הם האבא והאימא של כל האנשים בעולם למרות שכשיש לך אחים אתה גם חש שהם איכשהו גם רק שלך. אבא גבוה מסתכל עליי כאילו אני בגובה של העיניים שלו ואימא אחרי המקלחת בריח פרחים, לפני שיוצאת, מקריאה לי סיפור ומילותיה כמו קסם אותי מבטיחות. ולמרות שהיא הולכת אני מרגיש בסדר כאילו שום דבר בעולם לא יקרה לי כשהיא בחיים. לא משנה איפה היא עומדת מבטיה אותי איכשהו מלטפים.
ואז קרה דבר מוזר. היינו כנראה בחוף הים. סרטן חול קטן נכנס אולי דרך האף. ועכשיו אימא אותי מחבקת אבל הפעם בוכה. אבא נראה על הקרשים וזה מפחיד לי לראות הרי אין דבר שלא יוכל לעשות. הייתי מציע לו לשבת אבל הוא מתעקש על העמידה, ממש כאילו הוא מנסה להיות עוגן של סירה. אז אני ישר תופס עמדה ומחבק גם את אימא שלא תרגיש לבד.
אני לא בטוח מה יש בסרטנים שהם כל כך מאיימים ובגלל זה היום בלילה ניסיתי לדבר אתו. שמתי ממש מעט גבינה על יד האוזן שלי, זו שהחבאתי מהארוחה כי כששמתי באף אימא התחילה לצעוק. נראה לי היא לא רוצה שאני אאכיל אותו כי היא כועסת עליו אבל אני רק רוצה אתו לדבר. גם אני רק רוצה שידברו איתי כשכועסים עליי. אני גם בטוח שגם לו יש אימא ואבא שהוא לא רוצה לראות עצובים ולכן הוא אותי יבין אם אני אגיד לו. וכך הוא יעבור מהגוף שלי לתוך הים שיוכל להכיר חבר אחר אם רק אבקש.
תגובות (21)
איזה עצוב.. אני מרחמת עליו כל כך.. הוא לא יודע, לא מבין.
זה מכאיב לי. אני לא יכולה לפרשן. פשוט כואב.
את העברת את עמדת המספר לילד קטן ובך וויתרת על המשלב הגבוהה. אמנם מוריד מהאיכות, אבל מעורר הזדהות חזקה עם הקטנצ'יק. מעבר לזה אני לא יכולה יותר.. יש גבול לכמה פעמים אפשר לקרוא את זה ברצף.
הו וואו תודה רבה משי התגובה שלך נגעה בי… 3>
״מרדימים ברוגע לישון״ – לא כל כך מסתדר לי מבחינה לוגית.
קונכיה(?)
זה יפהפה ועמוק, נקודת מבט של ילד קטן ותמים על הסרטן. אבל מעט נדוש מאחר וכולם רוצים להיות מיוחדים ומקוריים שהם שוכחים שאםשר גם בדרך אחרת. בכל מקרה, זה מאוד יפה.
יההה כן ראית (:
ןאת צודקת! אתקן מיד.
קונכיה… אממ כמו צדף נגיד?
ואת צודקת במאה אחוז חחחח זה באמת נדוש לחלןטין! רציתי להתייחס לסרטן וזה מה שידעתי נקודת מבט של ילד כי אין לי נקודת מבט אחרת על זה. זה כל מה שאני יודעת. אבל הרגשתי שבכל זאת יש לי משהו ייחודי שארצה לווטא אותו. שמחה שאהבת עזרת לי מאוד לקבל פרספקטיבה על זנ.
תודה 3>
זה ריגש אותי
תמימות של ילד שלא מבין למה אמא כועסת
(וסרטן)
כמובן יש את אמוציה של אהבה וחיבוק של אמא
מרגש!
הווו תודה לך גוקר יקירי על שהתאמצת לתאר מה אתה חושב. זה משמעותי לי מאוד. תודה לך (: 3>
האמת שלא התרגשתי.
גם מהעניין של התיאור הראשוני של ההורים..ואולי זה בגלל שההורים שלי אינם נראים בעיניי, ואולי אינם כאלה, וזה עצוב..
התיאור שלהם בחלק השני מאוד הזכיר לי את הסרט הזה..פשוט קפץ לי לראש..שומרת אחותי.
אמנם ניסית להביע את הסיפור הזה מנקודת מבט של ילדה קטנה ותמימה, אבל את עדיין בתור עצמך בלטת שם מאוד..והילדה הקטנה לא ממש הורגשה.
מעבר לזה..זה הרגיש לי קצת נחפז.
יש לך טובים יותר.
הו וואו תודה רבה על הכנות
בשבילי התיאורים על ההורים זה כמו לאבא שלי יש סולם. זה רגש נוסטלגי כזה שכשאני מתעמקת בו מספיק אני מרגישה חום שבחיי היום יום אני לא מרגישה. חום שבו לא משנה מה אני עושה אני אהובה ומוגנת.
ולא ראיתי את הסרט אבל שמעתי אבל נדמה לי מתישהו וזה היה נשמע מזעזע וקונפליקטי בטירוף.
אני יכולה להבין את העניין של הנקודת מבט.. גם אני תהיתי אם עשיתי את זה בכלל טוב. וכן באמת קצת נחפזתי. האמת שהכרחתי את עצמי מעט לכתוב משהו על הנושא הזה, משהו מעט נדוש. זה אולי ישמע קצת ילדותי אבל אני כל הזמן רואה בבחירת העורכים דברים על סרטן ואולי הפריע לי שלי אין משהו כזה. אז נתתי לזה לברוח לי מהיד אל המקלדת ומה שיצא קליק העליתי. ככה בסופו של דבר גלש משהו גם יחודי ממני אז הייתי מרוצה אבל באמת לא יודעת כמה מרגישים את נוכחות הילד. אבל אני מדברת רק על החלק הראשון חשבתי שהחלק השני היה די טוב למען האמת לא במובן דווקא של מרגש
האמת שגרמת לי לחשוב על זה..
למה לי אין משהו כזה?
אני חושבת שאני יכולה להגיד על העניין דברים שאחרים לא יאמרו, אולי אני צריכה לכתוב משהו על סרטן.
חחחחחחח וואו זה פשוט נהיה מצחיק. בהצלחה וכשתסיימי אשמח כמובן לקרוא ולקטול אותך אם אצליח אבל תהי בטוחה שאהיה מאוד נחושה בדעתי לעשות זאת (:
חחחחחח.
דרך אגב..את נמצאת בצאט שיש כאן?
אני מהפלאפון את האמת אבל אני בכיף אתחבר
רק שואלת אם באופן כללי את שם.
ואם כן..מהו כינוייך?
שאני אדע..זה חשוב
פעם הייתי יותר. היום פחות אבל לפעמים מציצה. קוראים לי אוליב חחח מקורי הא מה שלך?
סתם ולריה:)
וואו , מסכן הילד..
הוא לא מבין .
מה שהקסים אותי זה איך שאת תיארת את הסרטן ,
אלף בצורה שהילד רואה אותו , ובית בצורה מושלמת…
פשוט מדהים .
וואו תודה רבה לך! פירטת הסברת והשקעת בתגובה וזה מאוד שימח אותי
זה מקסים, וזה מדהים למעט העובדה שתיארת אותו כילד קטן מאוד שאפילו לא מבין את הסרטן, אבל בשתמשת בשפה גבוהה כזו בשבילו. למרות ש… אני לא חושבת שיש לך אפשרות להוריד את השפה לרה שלו בלי להרוס את הסיפור. הוא יהפוך לסתמי כזה.
כן, כן, מקסים ביותר, תודה רבה לך~
יואו ליזה את מקסימה תודה! וכן את צודקת נראה ךי הקטע עם האבא והעוגן היה מוגזם.. אני חושבת שרציתי להעביר שמצד אחד הןא ילד לא מבין מצד שני הוא מבין הכול ובוגר כזה.תודה רבה לך יא מדהימה אחת על התגובות האלה שמחזקות ומשפרות אותי ונותנות לי ראייה על איך אחרים רואים את מה שאני כותבת 3>
לקחת השראה? זה יפייפה. :)
חחח ברור, מה לא רואים? הקטע שלך הרס אותי מבפנים