הספסלים של שכבת טי"ת

כשעוד היינו רק ו"וניקים קטנים ועשו לנו סיור בחטיבת הביניים, כל תלמיד שפגשנו הזהיר אותנו:
"אתם רואים את הספסלים האדומים ששם? אלו שמאחורי אולם הספורט? אלו הספסלים של הטי"תניקים. תתרחקו!"
הם הצליחו להפחיד את רובנו, למרות שלא אמרו מה יקרה אם במקרה כן נתקרב לספסלי המתכת האדומים שמאחורי אולם הספורט. כל אחד בנה לעצמו בראש תסריט אחר. יש כאלו שפחדו לחטוף מכות, שיקללו אותם וכולי. חברה שלי פחדה שיעיפו אותה מבית הספר אם תשב על אחד מהספסלים מעוררי האימה. אני החלטתי שפשוט עדיף לא לגלות.
כמובן שביום הראשון היו כמה עזי מצח טיפשים שהיו מוכרחים ללכת ולהתיישב דווקא על אותם הספסלים. הטי"תניקים החדשים פשוט התיישבו על התלמידים החדשים, כאילו המקום היה ריק. היה גם ילד שהתחיל לריב עם אחד מהטי"תניקים וממה שהבנתי – קיבל אגרוף.
היום, כחלק מהפעילות של מועצת תלמידים, הדרכתי קבוצה של ו"וניקים קטנים ונרגשים. כמובן ששאר התלמידים ואני חזרנו באוזניהם שוב ושוב:
"אתם רואים את הספסלים האדומים ששם? אלו שמאחורי אולם הספורט? אלו הספסלים של הטי"תניקים. תתרחקו!"