הספוילר שהציל אותה

רציתי לספר לך שעכשיו הכל בסדר,
ניסיתי לשקר שכבר נגמלתי מדמעות שעטופות בזכרונות,
מתנוססות בשם שלך, מדיפות את הריח שלך.
לא שכחתי את הבושם שחנק את נשמתי,
ממש במקום שבהן עומדות הדמעות,
רוצות להתפרץ החוצה, לא לחדור עמוק,
כמו שהריח שלך חילחל בכל גופי.
לא נתת לי הזדמנות לקחת נשימה ארוכה ממך,
לפני שלקחת לי את האוויר.
מילים שחתמו את גורלינו ביחד, התנדפו מהר,
מהר כמעט כמו שהריח שלך התנדף ממני,
השאיר צל של זיכרון ומיהר לצאת, לחפש קורבן חדש.
הייתי רוצה לפגוש את הבחורה הבאה שתיפול שם בשקר קסמייך,
הייתי מספרת לה את סוף הסיפור,
מדלגת על הכותרת המפתה,
מדפדפת אחרי התמונות הרומנטיות, כמה משכנעות שיהיו.
מתעלמת מהמילים היפות, אתה יודע לדבר, האמנתי לכל קלישאה,
מסיטה את ראשי מפני שפתייך, שמתקרבות ונותנות לי לשקוע ברגע ללא מחשבה,
מטשטשות את מחשבתי הצלולה ופותחות לך את השער למקום שבו עוד לא ביקר אף אחד.
עוצרת את ידך שמתקרבת קצת יותר מידי,
וצועקת, למען השם, צועקת שתפסיק!
אני יודעת מה הולך לקרות פה.
לא טיפשה, לא תמימה, הפעם אני יודעת.
קיבלתי הצצה קצרה למאחורי הקלעים, פה הכל יותר ברור.
אני רואה אותך יושב שם עם סיגריה,
תמונות שלא משאירות מקום לדמיון במחשב הנייד ומחשבות מלוכלכות בראשך.
מתכנן את הצעד הבא בדרך לכבוש את הבחורה המסכנה שתאמין שמאחורי הפרצוף היפה הזה, יש גבר שיעשה אותה מאושרת.
היא קיבלה את הספוילר שהציל אותה.
הלוואי שהייתי מקבלת אותו גם.
אף אחד לא הרס לי את הסרט, צפיתי בו עד הטייק האחרון, והסוף היכה בי, כמו שלא היכו בי מעולם.