הסכין הכי חדה
"מזל טוב!" המשפחה צעקה, בעוד שקפצו מאחורי הרהיטים בסלון. אחר כך שרו היום יום הולדת וסבתא הביאה עוגה עם נרות. אף פעם לא אהבתי הפתעות, אבל זו הייתה אחת מוצלחת, גם בכלל לא פחדתי ברגע האמת. הכל הודות לריקי, חברה של המשפחה, שדאגה לומר לי מראש שזו התוכנית כדי שלא יהיה לי התקף חרדה. היא מכירה אותי כל כך טוב. היא גם הכינה את הסלט המיוחד שלה עם המתכון הסודי. "אם תרצה, תזכיר לי אחר כך ואגלה לך את המתכון" היא לחשה כשחיבקתי אותה. בסוף היום פתחתי את המתנות. זה מוזר לקבל מתנות בגיל שלושים אבל לא משנה לי, אני נהנה לראות שלאנשים אכפת ממני. היו כמה ספרים ומעטפות עם כסף, זוג נעליים ומכונת קפה ביתית, אבל הכי מושקע היה ערכה להכנת סיכינים.
הערכה באה עם ספר הוראות קצר, תבנית וכמה כלי עבודה זולים. המוטו היה "הכל יכול להיות סכין", נשמע מצחיק אבל זה נכון, פלדה זה סתם לא יצירתי וכולם עושים את זה ככה כי זה קל יותר. תוך כמה ניסיונות זה הפך לתחביב החדש שלי. הכנתי סכין מפלסטיק, מבצק, אפילו מבמבה דחוסה. המדריך היה מאוד ספציפי בהוראות ככה שכל אידיוט היה מצליח אבל אני השקעתי. כל סכין העברתי שלושה מבחנים שהוזכרו בסוף המדריך. המבחן הראשון מבקש להעביר את הסכין מקצה אחד של נייר לשני ולראות אם הוא חותך, את המבחן הזה כל הסכינים שלי עברו על ההתחלה, אפילו סכין הבמבה. המבחן השני מבקש לדקור בן אדם, ואם הבן אדם שורד, אז הסכין לא טובה. פה התמעמעתי קצת, לא הייתי בטוח שכל סכין תהרוג…אבל זה מדהים כמה מצליחים כשעוקבים אחרי כל הוראה במדריך. המבחן השלישי היה קצת מבלבל, לא היה הרבה שיכולתי לעשות. המבחן בדק את היכולת של הסכין להכין בעצמה סכינים. חשבתי שזו הייתה טעות בתירגום כי המקור כתוב בסינית. אמרתי: "טוב, נלך שלב שלב, לפי ההוראות ונראה מה קורה". אחד. לשים את הסכין על שולחן נקי, צ'ק. שתיים. לקרוא בקול תפילה לדבר הכי רוחני שאתם מכירים. נאמתי כמה דקות תפילה לאלוהים שזה כל מה שאני רוצה ואחרי זה אם בא לו אניח כל יום תפילין, או אשמור כשרות, כל מה שישמח אותו. אלוהים שתק אז הבנתי שהוא לא מבקש דבר. צ'ק. שלוש. לדקור את הסכין עם סכין אחרת. צ'… האדמה התחילה לרעוד, והמנורות במטבח נשרפו. ככה עשיתי עם חמש סכינים, בצק, פסלטיק, במבה, ויטמינצ'יק ושמיכת פליז. הן כולן קמו לחיים והתחילו לייצר סכינים.
הסכינים שהכינו לא היו ממש טובות, רובן נשברו כי היו דקות או מחומר לא חזק, והן לא קראו את המדריך שאני קראתי. זה לא ממש שינה – האיכות, הן עברו את המבחן. "טוב, מספיק עם השטויות" לקחתי את סט הסכינים בעלות התודעה שלי, שטפתי עם סבון ושמתי לייבוש. הבוקר היה שקט, הרצפה הייתה מכוסה בשכבה דקה של דם ואני לא הייתי חי כדי להתעצבן אבל אתם יודעים מי אשם. זו הייתה סכין הבמבה כמובן,היא קראה את המדריך והחליטה להכין ממני סכין. בסוף התהליך היא גם הביאה אותי חזרה חיים, אבל הייתי סכין. סכין עם דחף להכין סכינים, אז לא הרבה השתנה. הייתי עצבני עליה, אז לקחתי אותה ואת שאר הסכינים והכנתי מכולן סכין. זו הייתה הסכין הכי חדה בעולם, היא הצליחה לחתוך את שולחן העץ, את השיש במטבח, כל מבחן שהייתם מציעים – היא הייתה עוברת. עכשיו כשאני חושב על זה, אני די רעב מכל העבודה הזו, אולי אחתוך לי סלט. סלט עם המרכיב הסודי של ריקי: אהבה.
תגובות (2)
סיפור חביב ביותר, למרות שדרוש שיוף (משחק מילים ללא כוונה) של הנוסח וחידוד (שנית, לא בכוונה) של המתח, השורה האחרונה פשוט דוקרת בלב (משחק מילים בכוונה). תמיד אומרים על כולם שיש בהם פוטנציאל, פה יש משהו אחר, יש השראה.
מבדר