השלמות הנדרשת היא הקושי בלשרוד.

קשה למצוא עוד מישהו כמוני, אתם לא חושבים?
הרי אני יפה, אני חכמה, אני יודעת לשים בדיוק את המידה המושלמת של איפור כדי שלא יחשבו שאני שמה מעט מדי ולא יחשבו שאני שמה מעט מדי, אני יודעת בדיוק מה אתם רוצים.
קשה לשרוד בעולם הזה, תאמינו לי שאני יודעת עד כמה זה קשה. אתם הרי למדתם אותי, זוכרים?
כשהייתי בת 5 אמרתם שאני נראית כמו בולדוג כשאני מחייכת, כשהייתי בת 15 כבר לא יכולתם לומר את זה. כשהייתי בת 7 אמרתם לי שאני שמנה מדי, זה מראה שלא הולם בחורה. כשהייתי בת 17 ובקושי הייתה טיפת שומן על גופי התחלתם לנסות להפוך אותי לאני מגיל 7, אבל אני יודעת מספיק כדי לא לקנות את ההצגה הקטנה הזו של הדאגה לבריאות שלי, בייחוד לשומן שלי.
אם הייתם דואגים לזה הייתם מייצרים בגדים שהתאימו לכל אדם, בכל מידה. לא הייתם מכתיבים את המשקל המושלם, ה90 60 90, הבגדים, השיער, האיפור, ההתנהגות.
אם היה לכם אכפת הייתם אומרים לי להיות עצמי.
אבל כולנו יודעים שזה לא אפשרי, נכון חברים? להיות עצמי?! איזה מין שטויות, אגדות של תינוקות. כבר מגיל צעיר אנחנו יודעים שה"אני" לא משתווה ל"הם". בחייכם, תפסיקו לנסות למכור לי את ההצגה הקטנה הזו שלכם של "כל אחד צריך להיות עצמו, ברור שאנחנו מעודדים את זה." , אני ראיתי אתכם מסתכלים על ילדה ואומרים לי שהיא מזיעה מהחזה, מבריחים אותה לפינה. אני חזיתי בכם מדחיקים לפינה ילדה ששקלה 60 ואומרים לה, לא, צועקים עליה "לעולם לא תהיי יפה עם כל השומן הזה עלייך!".
קדימה חברים, אתם יודעים שאני מיוחדת. אני מבינה אתכם, נכון? אני מבינה הכל.
בגלל זה אתם רוצים להרוג אותי, נכון?
אני בת 17, ואני מבינה יותר מדי.