הנבגדים על ידי החיים
כל בני האדם מתחילים בנקודת פתיחה שווה. לכל בני האדם מחולקת אותה הכמות של כישרון. מה שמכריע איך ייתבטא הכישרון הוא הגנים והאופי של האדם. עד כאן הכל בסדר. עכשיו, הנה הבעיות במערכת הזאת:
-הכישרון לא בהכרח מתבטא בכישרון. כישרון יכול באותה המידה להיות שלומיאליות מוגזמת, מראה חיצוני, חוש מוסרי וכן הלאה.
-יש כישרונות שימושיים יותר ושימושיים פחות, וחלקם ממש יכולים להזיק לאדם. לדוגמה, כל כמה שאדם הוא חכם הוא לעולם לא יקבל את מה הוא רוצה כמו האדם שקיבל את הכישרון להתנהל בחברה.
-ישנם אנשים מסוימים שקיבלו קצת יותר כישרון מהאחרים. במקום להיות, לדוגמה, רק חכמים או רק יפי מראה הם בחוצפתם מקבלים את הזכות להיות שניהם ועוד.
אבל יש את האנשים שהחיים באמת הרסו להם. אלו האנשים שקיבלו את הכישרון להבין שהם נבגדים.
אתם מבינים, אנשים האלו הם האנשים שהחיים לא נתנו להם כלום למעט השכל שבראשם, שלא תורם להם דבר וגם לא ייתרום בכל ימיו. בעוד שאותם אנשים שמקבלים כפל כישרון נהנים ממטעמי היקום, הנבגדים מסתכלים עליהם בשנאה, קנאה וגועל. ולמה? למה זה מגיע להם? כי לטענת החיים הם קיבלו זכות. הם קיבלו את הזכות להבין את המערכות המזוויעות הפועלות במכשיר, בעוד שהאחרים מסתכלים על כיסוי הפלסטיק היפה. הם קיבלו את הזכות לדעת שבמזונם יש בשר אדם, בעוד שהאחרים רואים אומצה צלויה. הם קיבלו את הזכות לראות את הגיהינום, שהאחרים רואים בו את גן העדן. אבל האם זה עוזר להם? האם זה מצמיח תועלת כלשהי?
התשובה היא פשוטה ואכזרית. לא.
כי בעוד שהאחרים משתמשים במכשיר בשמחה, הם יודעים מה נמצא בפנים. בעוד שהאחרים אוכלים את האומצה בתאווה, הם יודעים מה הם אוכלים. בעוד שהאחרים מתרוצצים להם באושר בגני העולם העליון, הם רואים את האש וצחנת הגופרית. אז למה אני אומר את כל זה, אתם בטח שואלים את עצמכם. מה רוצה מאיתנו המשוגע הזה?
אני רוצה דבר פשוט אחד: שגם אתם תבינו. כי מספרם של הנבגדים הולך ומצטמצם, בהתאבדויות ובהרג.
אני חושב שיכול להיות שאני האחרון.
תגובות (31)
אל תתאבד, פשוט אל.
אני לא אתחיל להסביר לך איזה אדם אדם נפלא אתה, וכמה כולם יתגעגעו אליך, כי אני בקושי מכירה אותך, אבל יש יותר מידי אנשים שרוצים לחיות ומתים מתאונות, מחלות, או רצח. יותר מידי אנשים שמעריכים את החיים אך לא זוכים בהם.
לכל קיום יש משמעות, כמו שלכל גלגל שיניים יש מקום בתוך המכונה. אם גלגל שניים אחד ישבר, המכונה לא תמשיך לעבוד, לפעמים יש גלגלים גדולים ויפים, כאלה שניתן לראות דרך קיר הזכוכית של המכונה, ויש את אלא, הקטנים והמלוכלכים, שמלאים בשמן, אבל בלעדיהם המכונה תקרוס.
לכל אדם יש מקום בעולם, אתה רק צריך למצוא את שלך.
אולי אתה בכלל לא תיקח שום דבר מזה ברצינות, אולי תחשוב שבטח קראתי את זה איפושהו ועשיתי העתק הדבק, אבל זה לא נכון, נתתי לך את כל העזרה שאני יכולה לתת באמצעות המילים.
אני מקווה שהיא הועילה לך.
אני לא כל כך הבנתי, למה אתה חושב שאתה נבגד? כי אתה חכם? אתה יכול לעזור לאנושות ובמקום זאת אתה מסתכל על מה שאחרים עושים ומה הם קיבלו? תנצל את מה שיש לך תעיר לאנשים את העיניים וכן מותר להתלונן בדרך כל עוד אתה מנסה להגיע לאיזשהו יעד מסויים עם מה שקיבלת אבל אתה מנסה? או שאתה רק מחפש איפה עוד בגדו בך? (סליחה אם פגעתי או העלבתי או שהייתי יותר מידי בוטה)
לא הבנתי את הקטע
(הסבר מקוצר, בתודה אני)
רגע אתה רוצה להתאבד? לא הבנתי, אני מבולבלת (טוב לפחות זה מה שהמורה שלי אומרת..) אני עם ספיר, הסבר ובשפה שנבין כי אני לא כל כך חכמה בכדי להבין את השפה שלך (ולא אני לא מזלזלת בעצמי אני פשוט לא מבינה את כוונתך כשאתה מחבר משפטים בצורה כזו גבוהה וגם די מבולבלת כי אתה מתייחס לכמה דברים בו זמנית).
נראה שאני איאלץ להרגיע פה כמה אנשים:
1.אין לי שום תוכנית ממשית להתאבד, זו מעין plan b.
2. אני באופן אישי חושב שלא לכל גלגל שיניים יש מקום במכונה, אבל תרגישו חופשי להביע את דעתכם.
3. שקדי, זה די מעצבן. כאילו, זה בסדר שאת מביעה את דעתך אבל היית אומרת לאומן שחושף בפנייך את רגשותיו להפסיק להיות קטנוני ולעשות משהו בחיים שלו לשם שינוי? אני מתכוון, יש לי ייעוד מוגדר ביותר בחיים אבל זה קצת מעצבן שבזמן שאני עובד קשה כדי להשיג אותו לאחרים הוא בא בקלות (נאמר בטון נוזף עד מרוגז, לא כועס באמת).
א' אתה לא יכול לדעת כמה זמן נשאר לך אז פשוט תחייה את החיים בצורה שאתה רואה לנכון.
ב' אם אתה נבגד כמו שאתה טוען -לא מטילה בכל ספק- אז למה לא להאיר עניים חשוכות?
לדעתי אם אתה חושב שאתה נבגד זה בגלל שאתה יותר חכם מהרוב ואתה רואה את העולם בדרך אחרת
וג' אם זה סתם ניסוי כדי לראות איך אנשים יגבו(אני עושה את זה לפעמים על האחיות שלי) אז הצלחת להסיט את קו המחשבה שלי.
ד' אחרון חביב, אתה רואה שאנשים בוחרים בחיים ורק מעטים בוחרים במוות, בשביל להתאבד צריך הרבה אומץ ואני לא אומרת שאין לך אבל אולי פשוט תלך בבחירה הזו עם הזרם.
'בשביל מה ללכת עם הזרם עם אפשר להתבלט?' לא זוכרת מאיפה אבל אם זה נשאר בגדר מחשבה אז זה בסדר
ובעניין ההתאבדות, אתם לא צריכים לקחת את זה יותר מדי ברצינות. פשוט כשאתה כותב סיפור אתה צריך להתחבר באופן מלא לרגש שמניע את הסיפור כדי שיצא ריאליסטי או לא להתחבר לשום רגש בכלל כדי שלא יעיב על כושר השיפוט שלך. אוה, ובעניין 'רק plan b' אל תגידו לי שאתם לא שקלתם פעם להתאבד. זאת אומרת, כל אחד חשב בשלב זה או אחר בחיים שלו 'מה יקרה אם אני פשוט אקפוץ מהחלון הזה?'. טוב, חוץ מזה בעניין המשפטים פשוט פרשו את זה איך שאתם רוצים. מבחינתי לכו לחברים שלכם ותגידו להם בהתרגשות שאינטלקטואל חביב כתב סיפור על פלמינגו וורוד שהלך וקיפץ לבקר את אויבו המושבע המרשמלו. מעבר לזה, כן, אני מרגיש נבגד על ידי החיים ושונא אותם אבל לא עד כדי כך.
ואני מספר לכם את הסיפור הזה, ככה אני מאיר את עיניכם העיוורות.
נופ. בחיים לא חשבתי על זה. כאילו, למה לחשוב על זה? יש לי עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות…. למה להטריד לשווא את המוח במחשבות כאלה? ._.
וחוץ מזה, זה לא שאנשים נולדים "חסרי יכולת" לכולם יש יכולת, זה פשוט תלוי בשימוש שלהם בה. אם למישהו יש קליטה והבנה מהירה אבל הוא מעדיף לא ללמוד ולא לעשות עם עצמו כלום, אז מה עשינו בזה? הוא הרס לעצמו.
לדעתי כל אחד שפוט צריך למצוא במה הוא טוב, כי לכל אחד יש דבר כזה.
אוקיי, אני צריכה כנראה לעבוד על הבעת הדעה שלי כי כנראה לא מועברת כמו שצריך אני אומרת שאתה מסתכל על עצמך כאילו אתה מסכן, או לפחות ככה הבנתי ממה שרשמת, אתה יודע כמה אנשים רוצים להיות חכמים? אתה יודע כמה אנשים שואפים לחוכמה, לגאונות הזאת? אתה יודע בכלל? אני רוצה לעשות משהו למען האנושות, אני רוצה למצוא את התרופה לסרטן אבל אני יודעת שזה לא יקרה כי אני לא מצליחה להבין כימיה, אני פשוט לא מצליחה לא משנה מה אני עושה, זה פשוט לא משהו שאני מבינה אותו, ולך יש יכולת לעשות משהו שהוא מעל ומעבר לכוחותיו של כל כך הרבה אנשים עזוב תרופה לסרטן בכללי אתה יכול לעשות כל כך הרבה ואתה מרגיש עם זה רע.. תחשוב מה אנחנו אמורים להרגיש? שאנחנו נחשבים לטיפשים ביחס אלייך.. אני לא אומרת שאתה לא יכול להתלונן תתלונן בכיף אבל תחשוב גם על כל הדברים הטובים שמתלווים עם מה שקיבלת.. זהו זה כל מה שרציתי לומר
אל תגיד את זה. פשוט אל. יש לך עוד הרבה זמן. אני אהיה החברה שלך, זאתי שתראה לך שאת הלא נבגד אלא אם כן אתה מחליט. אתה חזק. עובדה ששרדת עד עכשיו. אבל אתה צודק לגמרי. אני למשל יפה (כך אומרים- בלי להשוויץ) ויודעת לשיר ולרקוד ולנגן אבל יש לי בעיית קשב וריכוז ואני מבולגנת ולא מקובלת ולא מבינה את האחרים תמיד. למה מה שהם אמרו מצחיק ומה שאני אמרתי לו. בבית ספרי יש לי חמש חברות שאין אני בדר"כ נמצאת וזהו. אני ילדה כול כך חברותית וזה כול כך עצוב שבגל מה שקרה אני חוטפת על הראש… להיות נחמד זה תיגמול וגם סבל (ראו "אני תמיד נגד הערסים והפקאצות").
התחברתי למה שכתבת בכול כך הרבה רמות ואני כול כך מצטערת אם זה מה שאתה מרגיש. אכן התברכתי בכישרון, יופי ומעמד כלכלי בינוני.
הורים אוהבים ושני אחים ואחות. החיים אצלי נראים יפים אבל גם פה יש לא מעט חסרונות. לא מפריע לי שאני לא מקובלת, הרוב אצלנו גם ככה מגעילים ואינני רוצה בשום קשר איתם. אבל אני לא יכולה להתקיים כול חיי עם שתי חברות טובות שהחיים התאכזרו בצורה לא ייאמנת לאחת מהן ושלוש ארבע ידידות. אני צריכה מישהו שאני מתחברת אליו קשר נפשי, שיש לנו דברים במשותף. שאני אוכל לצחוק איתו ולא להיגעל ולפחד שהוא יגע בי.
היו לי ימים שחורים שאני כן רציתי להתאבד או לחתוך אבל לא עשיתי. לפעמים גם אני מרגישה נבגדת על ידי החיים…
בקיצור, סיפור מרגש ויפיפה. הרגעת בהחלט לרמה של א.א.
אוי אלוהים… את בכלל קוראת את מה שאני שאני כותב או שאת פשוט חוזרת על עצמך כמו תוכי (אני מתנצל, אבל אני דוגל באמירת האמת)? אני יודע שיש דברים טובים בגאונות שקיבלתי (ואגב, יש לי ייעוד נעלה בהרבה לחיים מאשר למצוא תרופה לסרטן. אני חושב שאולי יום אחד אני אצליח למצוא את הדרך לנסוע בזמן ובמרחב בלי לעשות כלום. כן, זה אפשרי בהחלט), אבל האמת שלי באופן אישי היא פשוט חסר תועלת. חוץ מזה, תמיד יש לי את המחשבה על העתיד אבל האמת היא שכיום אני פשוט אדם בודד, שכל מה שהוא יכול לעשות זה להיגעל מהעולם ולסבול מבריונות. עד שאני באמת אוכל לעזור למישהו בחיים אני פשוט נתקע כאן.
(דיברתי אל שקדי)
או, ואל המעודדת, אני מודה לך ומזדהה איתך. מה שכן, אם כבר התאבדות אז בדרך לא כואבת, כמו מזרק של מים מזוקקים ישר לווריד (לתא אנושי אין דופן ולכן אם הוא ייספוג כמות גדולה של מים הוא ייתפוצץ. בנוסף, לדם לך לא יהיה צבע כשתמות בגלל היעדר כדוריות הדם האדומות וזה מגניב).
צורת ההצגה עילגת. מלא בשגיאות כתיב ובדימויים לא מספקים (כדוגמת "מכשיר"). הרעיון המוצג יפה מאוד, היכולת לראות את העולם כפי שהוא, בלא הסחות הדעת של ההנאה. הסיפור הוא כמו פרארי שנוסעת על צמיגים מנוקרים ומרופטים, הגוף טוב ויפה, אבל הכול מקרטע ומתקדם בקושי. אני מבין שאת הסיום הוספת כדי לתת לקטע מגע נראטיבי או פרוזאי, כדי שיוכל להיקרא סיפור ויצא מכלל מאמר חסר עלילה. אומנם אין זה מספיק ועל כן מיותר.
ודרך נהדרת להתאבד תהיה שאיפת גז הליום. אין לו טעם וריח והדבר ירגיש כמו שאיפת אוויר רגיל, עד שתחנק ותירדם לך לשינה חסרת חלום. נשמע קסום ומרגיע אפילו כשאני מנסח את זה ככה. באמת דרך מקסימה למות בה.
תגובה שלישית שלי ברצף חחחח.
עצה שאולי תעזור לך, אינטלקטואלוש חביבי: בכללי, אדם הסובל מבריונות, אינו סובל ממנה כי הוא שונה, אלא כי הוא מראה שהוא שונה (בין אם השוני מתבטא בחולשה, אותה ה"קורבן" מראה לבריונים, כך שהוא נראה כמטרה קלה, או יכולות מיוחדות שהוא מציג שגורמות להם לקנא ולרצות לפגוע, או כול דבר…) בקיצור, ברומא תהיה רומאי. ואז הרומאים יראו אותך כאחד משלהם. וכמובן שאני לא אומר שתתחנף אליהם ותוותר על הערכים הפנימיים שלך, אבל גם מנהיג צריך להראות שהוא מתנהג כעם הארץ כדי להתקבל על הנתינים, כך הם חושבים שהוא אחד משלהם ונותנים לו לעשות את שלו, בעוד הוא יודע שהוא שולט בהם מלמעלה. אף פעם אל תראה לאנשים שהם טיפשים ביחס אליך, כי אז הם ייחלו להיעדרך, כדי שלא יהיה דבר שהם טיפשים ביחס אליו (אני יודע, זו מחשבה אבסורדית, הרי הם טיפשים גם בלעדיך, אך זוהי צורת החשיבה האנושית) וזה כלל לחיים, בין בלימודים, בין בסביבת העבודה (מושג מתחום המחשבים חחחח) ובין בכול סביבה חברתית, יש פוליטיקה להתחשב בה… תן לאנשים להרגיש בנוח איתך, כך לא יפריעו לך לעשות את שלך. בדוק ומנוסה, אינטלקטואלוש מותק, סמוך עלי בעניין הזה!
דניאל, אתה מנסה להתחיל איתו או משהו?
ולענייננו, דבר ראשון- הסיפור יפהפה כרגיל ואני ממש אוהבת את ההרהורים שלך.
שנית, אני ממש מבינה אותך אבל אתה חייב להבין שבמובן מסוים זו הייתה בחירה שלך להיות שונה, לפחות כך הסקתי מהמעט שאני יודעת על האופי שלך.
אתה הולך לצד, ומסתכל עליהם בשנאה, ואחר כך מאשים את החיים. מבחינתך החיים הם האויב, אבל למעשה, אתה האויב הכי נורא של עצמך.
למה אתה כל כך עסוק בלחשוב בעוד שאתה יכולת באותם הרגעים להנות עם כולם?
לא שאני אומרת שאם לא נחשוב על האמת הכל יהיה טוב- אני רק אומרת שתלך, תנסה, אולי תהנה ואחר כך תחשוב כל כך הרבה.
זה נכון שהאדם הוא פשוט יצור נורא, אבל למה אתה צריך להיות המפלצת שעומדת בצד ומחכה שהחיים יחייכו אלייך?
אתה זה שצריך לחייך, אתה זה שיכול לשנות. זו בחירה שלך.
במידה וכל מה שכתבתי כאן זה שטויות במיץ כרוביות, אני חוזרת בי ומתנצלת על ההבנה העילגת שלי.
אם יש לך ספק קטן שזה נכון, אני מציעה שתנסה לעשות משהו.
אז יאללה! רונית הכורבנית!
בלי קשר לכל השאר, איפה אתה רואה שגיאות כתיב? אני מתכוון, אני משתמש במקלדת סיליקון ולכן אני תמיד צריך להעביר הגהה על כל מילה שלי אבל פה? נו באמת. כנראה שפספסת משהו בשיעורי לשון בכיתה א'.
טוב, עכשיו כמה דברים בעניין הסיפור:
1. אני מצטער על עניין המכשיר וכיסוי הפלסטיק, אבל הייתי אחרי שיחה מעניינת על הביצועים של אייפון 5s לעומת אלו של 5c (אין ביניהם שום הבדל).
2. בעניין השטויות במיץ כרוביות, אני מנסה להסביר לכם שהסיבה שאני לא רוצה להנות מהחיים היא כי הם מגעילים אותי כל כך, אחרת העולם שלי היה נראה אחרת לגמרי כיום.
3. בעניין הבריונות, אני לא אמרתי שאני מרחם על עצמי שאני סובל מבריונות, אני מרחם על עצמי כי אני צריך לסבול אותה בשקט.
4. בעניין שאיפת ההליום, אתה גם תוכל לדבר בקול מאוד דק לפני שאתה מת, אז זה ממש אדיר. אתה צודק לגמרי.
5. זה באמת מתחיל להטריד כשאתה אומר 'אינטלקטואלוש מותק'. אני שמח לדעת שאני מספיק מושך להיות מוטרד מינית על ידי שלושה אנשים שונים (אל תשאלו) אבל אני לא נהנה מזה במיוחד.
קח לדוגמא: "הוא לעולם לא יקבל את מה הוא רוצה", יש פה שגיאה תחבירית, אותה לא מצאת, כנראה כי אתה עובר על כול מילה בנפרד. את השאר תמצא לבד בשיטת ההגהה החדשה שלמדת: לעבור על כול משפט כשלם. וכעת אסביר לך מדוע אני קורא לך אינטלקטואלוש: הרי לא יעלה על הדעת שבכול פעם שארצה לפנות אליך איאלץ להשתמש בשם המשתמש המלא שלך. דרוש פה כינוי מתאים יותר, משהו קליט ומשעשע, דבר שיענג את העין. אינטלקטואלוש מתאים בול. אם תמצא משהו אחר שמוצא חן בעיניך, אנא הואל בטובך להודיע, אך החלופה האחרת כאמור אינה מתקבלת על הדעת ולכן אתמיד בפניה אליך כאינטלקטואלוש מותק, עד שתמצא חלופה מתאימה. בתודה ובתקווה לסימפטיה, אני.
טוב, שגיאות תחביריות הן לא שגיאות כתיב והאמת שקשה בהרבה לאתר אותן, מכיוון שאתה משלים אוטומטית את החסר. מקלדת ארורה. מעבר לזה, מה דעתך על סטיבן?
מה דעתך על מר כיסא גלגלים קול-מתכת? במחשבה שניה, סטיבן יותר טוב…
אוה, רעיון מצוין. שניהם, הכוונה.
לדעתי כולם פשוט נהדרים. רק תכתוב איך תרצה שנקרא לך בפרופיל, כדי שאוכל לפצוח בפניה אליך בכינויים שונים ומשונים (כמה שיותר וכמה שיותר משונים, כך מוטב).
לכל דבר שאתה כותב יש לי המון מה להגיד, דבר ראשון זה שקר, לא לכל אחד יש את נקודת הפתיחה השיוויונאית , בוא תכיר את חיי , ותאמין לי שתראה שאף אחד לא מתחיל אותו דבר, רק בקטע של כישרונות טובים\ רעים אתה צודק, עוד משהו שאני ארצה להוסיף , אתה חכם , זה הבקשה שלי, האמן לי המון קראו לי -יפה- -כוסית- מילים כאלו וכד' , אתה חושב שזה כל כך טוב? אף אחד לא רואה שיש מח מאחוריי היופי, הייתי רוצה לקבל חוכמה ונקודת פתיחה יותר טובה בחיי מאשר חיצוניות , כל מה שהחיצוניות הביאה לי גברים חרמנים שאוהבים ציצים חוץ מזה בנות צבועות שרוצות שאקשר לחברה שלהן ואני מתרחקת באלף צעדים אחורה מכל אלו,אינני אוהבת שטחיות, חוץ מזה לגביי הבריונים , אני בריונית לומר את האמת, אך לא לחלשים ממני אני בריונית לבריונים שונאת אותם (שנאה עצמית ), תעמוד על מה שיש לך להגיד, אל תתחכם יותר מדי, תגיד תודה שקיבלת שכל גם אני הייתי רוצה…
טוב, מה אני אגיד, אני משתתף בצערך על כך שאת יפה אבל האמת היא שאם היית יודעת לנצל את זה כהלכה היית יכולה להיות בעלת השפעה גדולה. אני יודע לשלוט בכיתה שלי על אף גופי הפגום, מראי הממוצע לכל היותר וחוסר הטאקט המובלט במכוון שלי. אם בשבילי, כשאני חמוש בשכלי בלבד זה היה קל אז בשבילך זה משחק ילדים. הרעיון הוא לגרום להם להתרחק ממך מצד אחד אבל באותו הזמן להפוך את עצמך למדד. אם אתה מבקש ממישהו בקשה כלשהי זה כמו גילוי ידידות מאל. אתה שולט בהם לגמרי במקום להיטמע בהם. וככה את גם מתרחקת. עזרתי?
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר (החלפתי חשבון).
תתחדש על החשבון החדש, רואים אותי בתור מדד בבית ספרי לא אשקר לך, אך זה לא מה שאני רוצה, אני לא מחפשת שליטה, אני מחפשת להיות משהו מעבר ליופי מעבר לתככנות שאני יכולה להשליט ולשליטה שאתה כנראה כל כך חושק בה ויש אותה בידייך, אני מחפשת תכלית מסויימת וחוכמה יכולה הייתה להביא לי את הרגשת השלמות הזאת, אולי להועיל במשהו לעולם , אני בן אדם פשוט לא יותר מדי, יופי נמוג, שכל לא…
איך אני אסביר לך את זה?…
אני אף פעם לא רציתי שליטה. אני משיג אותה, משתמש בה ומנצל אותה אבל אף פעם לא רוצה בה. אני חושב (באופן אישי) שאם הייתי רוצה הייתי יכול להיות ראש ממשלה (או לפחות בעל תפקיד מפתח בכנסת), אבל האמת שהחיים שלי כוללים תואר ראשון בשנה הבאה (אני בכיתה ח', ואת התואר אסיים בי"ב), התגייסות לאיזו יחידת מחשבים קרובה לבית, למידה לתואר שני ודוקטורט בגרמניה וקבלת משרה כפיזיקאי תיאורטי באיזו אוניברסיטה. בכל הכנות, אני משיג את השליטה הזאת רק למטרות הגנה עצמית. ואולי מדי פעם כשאני צריך כסף לאוטובוס איזה חבר ילווה לי. מה שכן, אם תבודדי את עצמך עד הסוף יהיה לך השקט שאת רוצה, ואם תמצאי אנשים ברמתך (מה שבדרך כלל קורה) אז גם תהיה לך חברה טובה.
אתה רואה זה בדיוק מה שהתכוונתי, יש לך שאיפות מעל ומעבר למצופה, לי אין , יופי יש להרבה אנשים שכל אין… תתגאה ותגיד תודה שקיבלת את הכישרון היוצא דופן הזה…!