המשענת שלי.
אני אוהבת לשיר.
מאד.
אם אומרים לי או לוותר על שבועיים על כתיבה או לוותר על להקת בית ספר.
אני אוותר על הכתיבה.
אני לא יכולה לחשוב על מילים עם ערך מספיק גבוה שיתארו את הערך שלי למוזיקה, ולשירה בפרט.
אני תמיד רציתי להיות זמרת, מגיל קטן.
כמובן שנאלצתי לוותר על החלום ברגע שגיליתי על החוסר הפרטיות שמגיע יחד עם התהילה.
וכן, אני מאמינה שיש לי קול מספיק טוב בשביל להצליח.
לא הייתי מגיעה לגמר של תוכנית מוזיקה (אקס פקטור, דה וויס, הכוכב הבא וכולי…), אך בטוח שהייתי מגיעה לשלב מכובד ביותר.
אני חושבת שזה הדבר הכי בטוח בחיים שלי.
זה המשענת שלי.
אני חושבת שלכולם יש משענת מסוימת, לרובנו כאן היא הכתיבה, אבל יש כאלה שלא.
מה משענת שלכם?
מה הדבר הכי בטוח בחיים שלכם?
מה הוא הדבר שנותן לכם כוח, שמעודד אותכם, שלעולם לא תרצו להפסיק לעשות אותו?
תגובות (7)
סמים. סתם :P
אין לי מושג… כתיבה (או קריאה), אני מניח… ולאו דווקא כאן.
ציור.
אני מוכנה לזרוק הכל בשביל כמה דקות (שעות;) של ציור. הוא נותן לי אפשרות לברוח, ולדעתי הכי טובה.
אני חושבת שכמו שאת מתארת את האהבה שלך לשירה, אני אתאר את שלי לציור.
אבל כמובן שיש גם את הכתיבה (שהיא תחביב נחמד כזה) וריקוד(בלט). פעם רציתי להופיע, הייתי בחוג והכל, היה לי כיף, היינו ממש לפני הופעה (של החברה הקטנים) ואז פרשתי. למה, אני לא יודעת.
ניסיתי לחזור לזה כמה פעמים אחרי הרבה זמן, אבל יש לי בעיה בגב, ואני מונעת ממני לעשות תנועות מסוימות, אז זה דפק הכל.
אני מודה שממש כאב לי להפסיק.
טוב, אבל יש לי ציור, אז זה פחות או יותר מחפה על הכל
יואו ספיר את לא מבינה!!! קרה לי מה שקרה איתך אבל עם התעמלות אמנותית הייתי מגיל 3 עד גיל 11 ואז פרשתי, החלטתי ללכת לספיניג וזה דפק לי את הברך ומאז לא חזרתי לזה, אבל אני עדיין יודעת לעשות גלגלונים ועמידות ידיים. אני ממש מחרטת שלא המשכתי וניסיתי את הספיניג, מישהו שבר את הרגל בגלל זה (הוא היה איתי בחוג הזה).
וגם לי השירה מחפה על זה, אני כל כך שמחה שאת זה לא הפסקתי אף פעם, זה כל כך חשוב לי.
דני – ברור לי שזה לא רק כאן, גם אני לא קוראת או כותבת רק כאן.
אבל זה הדבר היחיד? אין לך משהו אחר? תחשוב על זה.
מחשבים?
תחשוב על מה שאני תיארתי ותחשוב מה גורם לך להרגיש ככה. אם אין משהו אחר סבבה, זה בסדר ולגיטמי רק רציתי לוודא.
אהאההא!! גם אני הייתי מגיל קטן!
כלכך חבל לי על זה… ;–;
חחח שקד, אולי את נפש אחות תאומה שהלכה לאיבוד ממני ^-*
זה כבר לא אולי – זה בדוק!! יאי מצאתי את אחותי האבודה ^_^