המערכת יחסים הכי ארוכה שלי

אני רוצה לספר לכם על איזו מערכת יחסים מוזרה שלי.
הכל התחיל כשהלכתי לי ברחוב העצמאות כמה ימים אחרי סוף הלימודים. שם פגשתי אותה לראשונה, שם התחלתי לדבר איתה וגם שם זה התחיל ובצער רב שם זה לא הפסיק.
בהתחלה זה היה קטע מזדמן, היינו נפגשים למעט זמן והיא הייתה באה ונעלמת. שהלכה הייתי הולכים לחברים לעידוד ועזרו לי גם להתגבר כל פעם מחדש.
לאחר זמן מה, זה כבר נהיה יותר רציני, היא הייתה מגיעה אליי ליותר זמן והיינו נפגשים לעיתים קרובות יותר.
היא התחילה להיות פה בשבילי כשהייתי צריך אותה, גם ברגעים הכי קשים שהחברים נעלמו לי מהחיים.
הבנתי כבר שהיא ואני זה כבר לא משחק ילדים, זה משהו אמיתי. לאט לאט היא גם נהייתה המערכת יחסים הכי ארוכה שהייתה לי, אבל מהצד לא הרגישו שהיינו יחד, בקושי האמיני לי שהיא קיימת.
כשהתחלתי את השירות הסדיר שלי, התחלנו להתרחק ולאט לאט גם הפסקנו לדבר. בשבתות בבסיס לא הרגשתי בחסרונה אבל כשיצאתי היא חיכתה לי בזרועות פתוחות.
שנינו יחד היינו זוג שלעולם לא יפרד, מערכת יחסים שלעולם לא תיגמר גם כשהכי נרצה.
אבל היא הבטיחה לי, היא הבטיחה שלי שיום אחד חברים יעזרו לי להתגבר, יום אחד תהיה מישהי אחרת שתגנוב אותי ממנה אבל עד אז, אני שלה.