המבוך.

אני יכול לשמוע אותם צורחים את שמי, קוראים לעזרה.
אולי אני לא לבד פה, אבל אולי זה עוד מלכודת.
אני ממשיך ללכת, מנסה לפלס את דרכי החוצה מהמבוך, לא ניראה כאילו אני עומד למצוא את היציאה בקרוב. אולי אין דרך מוצא והכל זה סתם תכסיס?
מלכודות מציפות את המקום הזה, מנסות לגרום למותי, לפעמים אני פשוט רוצה לוותר ולקפוץ לאחת מהן. אך באותן רגעים אני לא מוצא שום מלכודת, גם אם אני ממש מתאמץ לחפש. מוזר.
אולי אני חולם, ואולי אני ניבחן, אבל זה לא משנה עכשיו.
לפעמים אני יכול להרגיש את הסוף, אך זה רק עוד מבוי סתום.
ניסיתי להתאבד, מספר פעמים. הטחתי את ראשי בחומות האבן היוצרים את המבוך אך החומות לא הרגישו כמו אבן באותו רגע, אלא יותר כמו ספוג. מוזר. כי כשאני מתנגש בחומות במקריות מוחלטת, האבן קשה מתמיד. עכשיו אני בטוח, מישהו מנסה לשחק איתי.
אני לא בטוח כמה זמן אני נימצא פה, מרגיש כמו שנים. אבל איך? הרי אני לא זוכר ששתיתי או אכלתי מהרגע שהגעתי לכאן. אני גם לא זוכר את הרגע שהגעתי לכאן או את החיים הקודמים שלי. והנה, עוד פעם אני יכול להרגיש ולראות את הסוף, אך הוא פשוט לא מגיע.
אני רואה אותו עובר מולי, אני רואה את הדוב. ועוד פעם כמו טיפש אני מתחיל לעקוב אחריו, למרות שאני יודע שבאיזשהו שלב הוא פשוט יעלם.
אני הולך אחריו כבר יותר מעשר דקות והוא לא נעלם, זה חדש. אולי הפעם הוא יוביל אותי ליציאה?
הוא התחיל ללכת מהר ורצתי אחריו, לא רציתי לתת לו לברוח הפעם אז תפסתי בפרוותו.
הוא הפסיק ללכת, הסתובב והסתכל עליי במשך שניות ארוכות. לבסוף הוא זרק אותי מעל החומות, הרחק ממנו.
כשנפלתי לא נפגעתי, רק כאב עבר בכל גופי, אך שום שריטה לא הופיעה.
אני עדיין במבוך, ממלאת אותי התחושה שאני עומד לצאת מפה, אך אני מתעלם ממנה.
אני ממשיך לפנות ימינה ושמאלה עד שאני עומד מול דלת אחת גדולה ושחורה לידה עומד שלט יציאה. אני לא יכול לתאר את מה שאני מרגיש, אני לא יכול להספיק להבין מה אני מרגיש, כי פתאום אני יכול לשמוע אותה קוראת לי לחזור, הקול הזה מוכר לי, הקול הזה חשוב לי.
אני רוצה לחפש אותה ולהציל אותה, אך מה הסיכויים שאני אמצא את היציאה שוב? הרי המבוך משתנה כל הזמן. אני רוצה לצאת, אבל מה יקרה כשאני יצא? אם אני אזכר בחיי הקודמים, אולי האישה הזאת היא חלק מהם. היא יכולה להיות אמא שלי, אחותי, או אולי אפילו אהבת חיי.
מי שזאת לא תהיה, היא תצטרך להסתדר לבד, כי אני עומד לצאת מהמבוך הזה.