הלל לתודעה

dani9196 29/10/2013 1792 צפיות 34 תגובות

התודעה – יכולת התפיסה המופלאה. הכלי שמאפשר לנו לדעת, להבחין, להגדיר בבהירות. להכיר בעצמנו ובמקיף אותנו. גולת הכותרת של המכונה המכונה 'אדם'. התודעה אינה עוד חלק מן המערכת. היא אינה עוד אמצעי שנועד לשפר את תנאי הקיום, או עוד כלי המאפשר לנו לשרוד ביתר נוחות. התודעה, היא המעניקה לנו חיים ברובד גבוה יותר. היא המבדילה אותנו משאר היצורים חסרי הבינה. היא זו שהופכת אותנו לסובייקט, מרוממות אותנו אל מדרגת ההכרה והחשיבה, מעניקה לנו את היכולת להביט מתוך עצמנו. התודעה, היא המקנה ערך לחיי אדם.
אם ישנה נשמה לאדם, הרי זו היא שמודעת, וכול השאר הוא רק נפש בהמית. בלעדי התודעה, היינו עוד חיות מטומטמות ואטומות המשוטטות מבלי היכר, או מכונות שפועלות לפי תבנית קבועה מראש. התודעה, היא זו שעושה אותנו לאנשים. המצער במותנו הוא מות התודעה. אין שום צער על רגלו של אדם הנפטר, אין שום הפסד לעולם כשאחת מידיו חוזרת לעפר. אך מות התודעה הוא מותו של אינדיבידואל, של פרספקטיבה, של סובייקט. אחד שהיה מיוחד במינו ולא יחזור שוב לעולם. מות התודעה הוא אובדן של צד בעולם שאף אחד עוד לא יחזור לראות. הוא היעלמותה של ישות שנשאה בקרבה זיכרון, שמחה, ערכים… וחשוב מכול, את הבנת מהותם של דברים אלה. לא על מות הזיכרונות אני בוכה, לא על מות הערכים, אלא על מות התודעה. כי אחרי הכול, מהו זיכרון אם אינך מבין את מהותו? מהו ערך אם אינך יודע מהו? התודעה, היא המעניקה מהות לכול. תחושה נעימה, כמוה ככאב בהיעדר הבנה. הדבר שמביא שמחה לאדם, אינו עצם התחושה הטובה שהוא מרגיש, אלא הידיעה שהוא חש בטוב. כשהוא הוא מבין את מהות ההרגשה, כשהוא יודע שטוב לו, רק אז הוא שמח. אך בלי הידע, התחושה ריקה.
התודעה – מקור האושר. מקור הידיעה.
התודעה – מקור הטוב והרע. מקור המושגים 'אני' ו'אתה'.
הו, מה הייתי נותן כדי לשמור אותה איתי… הייתי מקריב את גופי, מוסר אף את נפשי.
הכול הייתי נותן, רק להשאיר את תודעתי בעין.
אך לצערי, איאלץ עליה לוותר, יחד עם שאר עצמיותי, עת עצמותי ירדו לקבר.


תגובות (34)

לא הבנתי הרבה, אבל נהנתי לקרוא D: אתה חכם, אני מרגישה פתאום טיפשה.

נ.ב.- שאלה קצת לא קשורה, שאני בכוונה פונה אלייך כי אתה בין הכותבים הכי טובים באתר:
איפה צריך לשים פסיק ואיפה נקודה? כאילו, נקודה זה בסוף משפט ופסיק זה (לא יודעת להסביר)… את זה אני יודעת, אבל אמרו לי שאני שמה יותר מידי פסיקים, ואז מפחיתה בנקודות. אתה יכול להסביר לי?

29/10/2013 07:47

יאי! פרסמת משהו!
מהמם (גם אני וגם סול מגלות את אמריקה עכשיו)!
אתה כותב מאוד יפה.
נ.ב
אני mika.biber העוגיות.

29/10/2013 07:48

יש לי רק מילה 1
וואו.

29/10/2013 07:49

ובשתי מילים?
וו-או!
ובשלוש?
וואו כפול שלוש!!
ובארבע?
וו-או כפול ארבע!!
אני יכולה להמשיך עם זה אני חושבת…

29/10/2013 07:55

חח וואו! היו כמה מילים שלא הבנתי אבל אהבתי את זה מאוד

29/10/2013 08:21

תודה כולם.
תמר, בעיקרון צריך לשים פסיק בכול פעם שאת עוברת לנושא אחר באותו המשפט, לדוגמא, עכשיו עברתי נושא מהנושא של 'מתי שמים פסיק' לנושא של 'דוגמא למתי שמים פסיק', אז שיניתי נושא ולכן שמתי פסיק. זה בעצם כול פעם שאת עושה פאוזה בדיבור. לדוגמא: "אכלתי סנדוויץ', זה היה טעים." יש פה שני נושאים באותו משפט: אכילת הסנדוויץ' וטעם הסנדוויץ', ביניהם יבוא פסיק.
"יש לך טעם טוב בספרים, אני יודע את זה כי אתה קורא את המדריך."
"עשיתי את שיעורי הבית, עכשיו אלך לשחק."
"יש פה הרבה כלבים, זה מגעיל אותי, כלבים הם מסריחים."

29/10/2013 09:19

אולי זה בכלל אנחנו שמסריחים ולא הכלבים?

30/10/2013 03:24

מיכלי, הדוגמא שלך למתי לשים פסיק בכלל לא מתאימה, במשפט שלך אין בכלל פסיק.

30/10/2013 05:48

נפלא! מצוין! העובדה שאני לא מסכים עם הטענות המוצגות כאן לגמרי לא משפיעה כהוא-זה על איכות הכתיבה ועל הטענות עצמן. מה שכן, כדיבייטר טוב אני מוכרח להתווכח: אני ביליתי שתים עשרה שנה בהתבוננות בבני אדם כאאוטסיידר, צופה מבחוץ, והגעתי למסקנה אחת (וזהו ההיגד המרכזי שלה, בכל אופן): אנחנו ממש לא שונים זה מזה כמו שאנחנו חושבים. גם במובן הנפשי וגם בפיזי. האם ידעת שבני אדם קרובי משפחה זהים זה לזה מבחינה גנטית ב-99.9%? ובנוסף, בני האדם זהים לגורילות ב98%, לגזרים ב-50% ולכרוב ב-40%. יש לציין שאלו רק נתונים ערכיים שאני זוכר מאז גיל שמונה בערך, אז תקן אותי מייד אם אני טועה. במובן הנפשי, אפשר לדעת איך רוב בני האדם יגיבו לכל מיני דברים, אם כי אלו עדיין סטטיסטיקות שאפשר לשבור. לדוגמה, אם תראה לאדם שוד אמיתי של מכונית ברוב המקרים הוא ייקפא בהלם, בחלק מהמקרים הוא יברח מהמקום וייתקשר למשטרה ובאחוזון קטן מהמקרים הוא ממש ייתערב. חוץ מזה נהניתי מאוד לקרוא את המאמר הקצר הזה (טוב, זה לא ממש סיפור או שיר), ואני מקווה לשלוח לך כאלו שלי בהזדמנות. אה, וביניגוד לרוב האנשים באתר הזה (ובעולם בכלל) אני דווקא מבין יפה את משמעות הדברים שלך, ולא מסתכל כמו דביל על המילים היפות, אז במובן מסוים יש לנו תודעה מעט גדולה יותר מזו שלהם. מה דעתך בנושא?
בכבוד רב (ובהערצה מחודשת),
אינטלקטואל חביב.

נ"ב,
ב"המדריך" הכוונה היא למדריך הטרמפיסט לגלקסיה? כי אם כן, נראה שיש לנו טעם משותף בספרים.

30/10/2013 08:33

זה נכון שמנקודת הסתכלות דטרמיניסטית למשל, אנו צפויים וחסרי השפעה (רצונית) ובהשוואה ליקום (המרחב, הזמן והחומר) כולו למשל, אנחנו חסרי חשיבות. אך עדיין, אנו יצורים מיוחדים במיננו, התודעה אינה הבדל כמותי שמתבטא בחוכמה יתרה שלנו, בהשוואה לחיות למשל. זהו הבדל מהותי. אנחנו ישויות שונות בתכלית משאר היצורים ובכלל משאר היקום וזה בזכות התודעה (להבדיל מאינטלגנציה או ממבנה גנטי שהשוני בהם הוא שוני של כמות או איכות.) זה לא שהתודעה שלנו גדולה יותר, זה שאצלנו היא קיימת ומה שיש לחיות, ספק אם הוא נכנס בכלל בגדר תודעה (ואין הוכחה לכך שיש להן תודעה, כך שנהוג לחשוב שאין.)

30/10/2013 21:15

נ.ב. אני גיליתי את השאלה הנעלה ביותר של היקום החיים וכול השאר…
אתה קורא גם אסימוב? כי אם כן, יש לנו ממש אותו טעם.

30/10/2013 21:28

כן, אני כן! נפלא לאות עוד מישהו שמעריך אותו באמת. חוץ מזה, לעולם, אבל לעולם אל תקרא למרחב ולזמן בשני שמות שונים. על פי תורת היחסות, הזמן והמרחב כרוכים אחד בשני באופן הדוק. ישנו גם חוק שאומר שמסה מעקמת את המרחב, ולכן על פי הנאמר לעיל מובן מאליו שהיא מעקמת גם את הזמן. לכן השם הנכון הוא לא הזמן והמרחב אלא הזמן-מרחב. וחוץ מזה, מה היא השאלה לתשובה לדעתך?
בכבוד רב (ובטון של מרצה),
אינטלקטואל חביב.

31/10/2013 07:00

תורת היחסות זה לא הכול… ישנה גם הפיזיקה הניוטונית, שמפרידה בין המרחב והזמן. אבל בלאו הכי הזכרתי אותם בנפרד, כדי להראות על שלוש בחינות שונות בהם היקום גדול מאיתנו (הוא עצום בגודלו, התקיים הרבה זמן, ומכיל יותר חומר). לא התכוונתי לקרוע את מארג המרחב והזמן.
השאלה היא: "איזה מספר נראה לדאגלס אדמס נחמד מאוד." עכשיו רק צריך להבין למה זה משמעותי…

31/10/2013 07:13

נ"ב,
היית רוצה לארגן צ'אטרום לכל הכותבים הטובים באתר? כי ממש נמאס לי לכתוב לאנשים תגובות על סיפורים כדי לתקשר איתם.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב.

31/10/2013 07:15

יש פה צ'אט…

31/10/2013 07:27

אני יודע, אבל האמת שהתוצאות לא מאוד מבטיחות. ממה שהצלחתי להבין, הצ'אט חשוף לכל המשתמשים באתר. בכל זאת, אם אנשים חכמים רוצים לחלוק את האינטיליגנציה שלהם בנחת, הם לא צריכים אנשים שלא עלו עד הסוף בסולם האבולוציה שיקפצו באמצע ויגידו "אתם כותבים 100מם!!!!!!!!!".
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב.

01/11/2013 12:13

לא צריך להיות כזה מתנשא. גם לאלה שכותבים 100מם יש אינטליגנציה ברמה סבירה, הם רק לא מטריחים את עצמם בשימוש בה. זה לא אומר שהם נחותים אבולוציונית.

02/11/2013 10:13

נכון.
אני מגדירה את עצמי כילדה מאוד חכמה, אני מתעניינת בהרבה נושאים ומשקיעה בהכל, אבל אני מדברת בשפת רחוב ומתנהגת שונה- אז קשה לקחת אותי ברצינות. זה לא אומר שאני טיפשה. אגב דניאל, הסברת לי מתי הפסיקים- תרחיב קצת יותר גם על הנקודות אם אפשר (:

02/11/2013 10:20

טוב, כמה דברים.
1. הבעיה בחוכמה היא שרק האנשים שאתה מדבר איתם בפתיחות אמיתית יכולים להגדיר אם אתה חכם באמת או לא. מבחנים מגדירים רק אם טרחת והקשבת בשיעור או לא, ואתה לא באמת יכול לדעת אם אתה חכם ממקור ראשון, כי זה כמו לדעת שאתה לא רואה טוב אחרי שכל החיים לא ראית טוב. הרי כל החיים שלך אתה היית אתה (והנה אם כבר עוד עובדה מעניינת: אתה ידעת שהתאים של אדם משתנים ומתחלפים בערך ב-99% רק עשר שנים אחרי הלידה?). חוץ מזה, לא ניסיתי ללעוג לשפת הרחוב (זה יבוא בהזדמנות) אלא רק להמחיש את הצורך שלנו בפרטיות. ובעניין סולם האבולוציה, עובדה מעניינת נוספת: האינטיליגנציה של בעל חיים נקבעת לפי היחס בין גודל המוח לגודל הגוף. לפי הנתון הזה, האדם הממוצע לא התקדם הרבה מעבר לקוף (ציניות מרושעת).
בכבוד רב (ובבננה סריאוטיפית במיוחד למי שרוצה, שוב מאוד מרושע),
אינטלקטואל חביב.

03/11/2013 09:37

נ"ב,
כתבתי בטעות רק את ה-1. פשוט תתעלמו ממנו.

03/11/2013 09:38

מה שכתבת הוא אוסף אי-דיוקים ועובדות לא קשורות.
אם רצית 'להמחיש' את הצורך שלנו בפרטיות, לא היית צריך לכתוב ספציפית על אנשים מסוימים שמדברים בצורה מסוימת, זה ממש לא 'חביב' מצדך.
אני לא יודע מה הקשר של התחדשות התאים בגוף, או הקושי שבקביעת רמת האינטלגנציה לדבריך ולי זה נראה מיותר.
וקביעת אינטליגנציה לפי יחס מוח\גוף בלבד אינה מדויקת בעליל, כי כפי שאנו רואים, נמלים וציפורים אינן חכמות מן האדם, למרות יחס המוח\גוף הגבוה שלהן יחסית. השיטה המדויקת ביותר לקביעת אינטליגנציה היא ניסויים בהיגיון, זיכרון ודברים דומים שמגדירים אינטליגנציה ביצור, אך אם בכול זאת תרצה שיטה לקביעת אינטליגנציה לפי יחס בין המוח לגוף, יש לקחת בחשבון משתנים נוספים, כגון צפילזציה ממוצעת ביצורים מסוגו. והנוסחה המתוקנת לקביעת משקל המוח ביחס לגוף, עם שיקלול שאר המשתנים תראה כך: E=CS^r, גודל המוח שווה לקבוע צפלזציה (ממוצע ביונקים למשל) כפול גודל הגוף בחזקת מעריך קבוע (שהוסק ע"י צפיה וניסויים).
לפי משוואה זו ניתן להעריך את גודל המוח כנגד גודל הגוף ביחס לצפליזציה הצפויה ביצורים ממין היצור הנבדק. כך שאם הצפלזציה של יצור מסוים היא כפולה מזו של שאר בני מינו, אפשר לקבוע שהוא אינטלגנטי יותר מהם פי שניים.
אצל בני האדם, הצפלזציה כפולה פי שבע וחצי לערך מאשר הממוצע ביונקים, בעוד שזו של שימפנזה למשל כפולה רק פי שניים וחצי לערך, כך שאנו הרבה יותר אינטליגנטיים. אבל שוב, המבחן המדויק יותר הוא ניסויים ולא משוואות.

03/11/2013 10:35

אינטלקטואל, אתה שוב יוצא לא חביב.
או בשפת הרחוב שלי: למה מי אתה שתגיד לי שאני קוף?! אתה קוף בעצמך! ס'ה…..
ועכשיו…. נעביר נושא שוב!
היום במצוינות עשינו עבודה שלמה על לואיס קרול… הבן אדם היה משועמם, ואהב ילדות קטנות -_-

03/11/2013 10:39

מי היה מאמין ש'אליסה בארץ הפלאות' הוא בעצם ספר לוגי.
(הוא פשוט היה…. טיפשי, ואף אחד לא הבין אותו.)

03/11/2013 10:41

טוב, כמה דברים נוספים:
שוב, אני לא מדבר ספציפית על אנשים מסוימים, ואני לא אוהב שמשמיצים אותי ובכל הכנות, ירשתי מסבתא שלי את התכונה של לדבר ולאגד ביחד אוסף של שטויות לא קשורות. חוץ מזה, לא כתבתי שזו ציניות מרושעת? באמת, אתה אומר שאני כותב גיבובים חסרי פשר של נתונים. החלק העצוב הוא שזה נכון.
דבר נוסף, בנושא אליס בארץ הפלאות, אני לא יודע אם זה מה שלמדת אבל הנה עובדה מעניינת על אליס בארץ הפלאות: האם ידעתם שדמותו של הכובען המטורף מבוססת על מגבעות העור הישנות, שבהן השתמשו בכספית כדי לעבד את העור ולכן רוב האנשים שהשתמשו בהן לקו בטירוף קל (כמו סר אייזיק ניוטון לדוגמה)?
בכבוד רב (ובעלבון, כי כמה השמצות בן אדם יכול לסבול ביום אחד?),
אינטלקטואל חביב.
נ"ב,
אל טטרחו להתנצל, אני שונא לחיות באשליה לאנשים באמת אכפת.

03/11/2013 13:31

המציאות היא שכשאתה מעליב אנשים אחרים וכותב ערמה של, סליחה, אבל שטויות במיץ, אל לך לצפות לדבר מלבד השמצות. אני מתנצל בשם המציאות (כך לא תצטרך לחיות באשליה שלמישהו אכפת).

03/11/2013 13:58

ילדה שהיה לה סיפור בבחירת העורכים, ופשוט קטלת אותה, מחקה את הסיפור ופרשה מהאתר :(
ולאליס בארץ הפלאות – יש גרסה שלה שאפילו נקראת 'לוגיקה בארץ הפלאות'

03/11/2013 22:47

אתם כותבים 100מם!!
וכן זה היה בכוונה…
וזה לא אומר שאני פחות חכמה ממך איקואל או איך שלא רושמים את זה…,

דני ממש אהבתי את מה שרשמת אתה בן אדם מוכשר מאוד!ונכון כשקראתי את התגובות חלק מהמילים היו נראות לי בשוודית…אבל לא משנה הבנתי לפי איך שאתה רושם שיש בך חכמה גדולה….!

04/11/2013 04:27

ThX, אני מרגיש מוחמא.

04/11/2013 05:40

מקסים? אני בטוחה שהרבה יותר.
נחמד לדעת שאחרי תקופת היעדרות צצו להם מספר מחברים שרוממו את האתר הזה.
אותי, בכל אופן, אתה…
נו, אין לי מילים. נהנתי מכל שורה ודיי התאכזבתי שזה הסתיים לי כל כך מהר.
הידד! התווספה לך קוראת חדשה ששמה ליטל, שזו אני. במקרה.
וברשותך, אני אטייל בין שאר קטעי הכתיבה שכבר הספקת לפרסם ואדרג כאן, למרות שסביר להניח שמישהו כבר עשה את זה (מזל שלא באמת אכפת לי, אני אדרג שוב) .
נו טוב,
שיהיה לך בהצלחה ;) .

04/11/2013 12:12

אתה צודק, יוצא לי לחשוב הרבה עלינו כבני אדם, ועלינו כחיות, יש בנו המון תכונות בהמתיות, הדבר היחיד המבדיל אותנו (על פי דעתי האישית בלבד וכנראה גם דעתך) תודעה, זה באמת עצוב שכל תודעה של מישהו כאילו "נמחקת" כאשר הוא מת, אני מאמינה שמוות של גוף הוא דבר טבעי, אך מוות של נשמה (בשפתך= תודעה= זיכרונות וכו') מת , כאילו לא התקיימה כלל …. זה מוזר, לחשוב שאולי אף אחד לא ידע במה אני שונה במה התודעה שלי מיוחדת!… מעניין אם אחריי המוות חלק כל שהו קיים ואם כן אז אני מאמינה ומקווה שנשמה\תודעה הם הדברים שצריכים להשאר (רק למאמינים בחיים לאחר המוות\ הפרדת של הנפש מהגוף… )

05/11/2013 10:00

בדיוק כשחשבתי שאתה לא מסוגל להפתיע אותי, אתה גורם לי להבין שאתה ללא ספק אפילו יותר טוב מהכי טוב. כרגע המצאת יחידת מידה חדשה- יותר הרבה מהכי הרבה. תמשיך להפתיע אותי דניאל, תמשיך להדהים אותי

14/12/2013 15:54

תודה רבה, שמח שאת מרוצה, ומקווה שעוד תמשיכי להיות מרוצה למשך זמן רב, כי כבר הרבה זמן שלא פרסמתי משהו חדש באתר, כך שבסופו של דבר יגמר לך חומר הקריאה. אז אם אפשר לשאול, כמה מהסיפורים שלי לפי הערכתך כבר הספקת לקרוא?

14/12/2013 18:10

דיי הרבה, אבל לעולם לא מספיק!
התחלתי במרתון אחרי שהגעתי בלי כוונה לקטע 'תתעלל בי', אבל הגעתי למסקנה שאם אני מעוניינת בנוכחות של הרעיונות והדעות שלך בחיים שלי לזמן ממושך, עליי להאט- שתבין עד כמה אני חזקה בדחיית סיפוקים חח… בקיצור אני מחכה בקוצר רוח לסיפור הבא שלך!

18/12/2013 16:33

אני אשתדל לספק אותך עד כמה שאוכל… מקווה שתהיי מרוצה.

18/12/2013 23:38
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך