הכל בבת אחת……

שנינו מחייכים,
שנינו צוחקים.
שנינו נהנים מהחיים,
שנינו מאוהבים.
למרות כל מה שאמרו ,
למרות כל מה שדיברו.
אנחנו ביחד וזה יישאר לעולמים,
הבטחנו לעצמנו שנראה לכולם .
שנראה לכולם שזה אפשרי,
לאהוב מגיל כל כך צעיר.
הנה גם עכשיו נהנים מהאהבה,
מטיילים בחוף הים.
לצד השקיעה, מתיישבים על החול,
ואז התחיל הנורא מכל.
התחלה לדבר אליי ואלייך ,
התחלת לדבר אל הקשר שלנו.
ואז אמרת את המשפט ,
המשפט שלא יצא וייצא מאוזניי.
״אני לא רוצה להמשיך…״
אמרת אחרי כל כך הרבה שנים,
רצתי מחוף הים לא יודעת לאן.
מנסה להבין למה אחרי כל השנים,
החלטת שאנחנו לא מתאימים.
הגעתי הביתה בוכה על הרצפה,
זעקתי לאמא אבל בלי שום מענה.
זעקתי לאבא אבל גם הוא לא עונה,
פתאום נשמעו דפיקות על הדלת,
דפיקות רמות והם רק מתחזקות.
שוטר גדול עמד בפתח ,
הרגשתי שמשהו לא טוב הולך לקרות.
וכמובן שצדקתי השוטר התחיל לדבר ,
ואמר שההורים נהרגו בפיגוע היום.
זהו מפה לא שמעתי סגרתי את הדלת,
ורצתי לחדרי כל עולמי התהפך מולי,
לא ידעתי איך לשאת הכל בבת אחת.
אז לקחתי את הדרך הכי קלה,
החלטתי להצטרף להורים .
״הנה אני באה……״