הכלב
"אבא, תראה, מה זה שם?"
"זה כלב, בני"
"הוא נראה קצת שונה מהכלבים שראיתי"
"הוא מיוחד במינו"
"כשהאור נופל עליו דרך העלים זה נראה שהפרווה שלו כחולה"
"נכון, יש גוון כהה"
"כל הזמן שעברנו פה עד עכשיו לא שמתי לב אליו, הוא תמיד היה פה?"
"הרבה לפניך וגם לפניי"
"די, אבא, כלבים לא חיים כל כך הרבה!"
"כמו שאמרתי, הוא מיוחד במינו"
"גם לא הגיוני שאף פעם לא ראיתי אותו מסתובב באזור, בטוח הייתי שם לב לחיה כזאת גדולה"
"הוא ישן"
"תמיד?"
"מאז שאני זוכר את עצמי"
"למה אף אחד לא מעיר אותו?"
"עדיף שישן. אומרים שכל עוד הוא ישן הוא חולם את כל זה"
"את מה?"
"אותנו, את העץ הגדול שמתחתיו שוכב, את כל העולם"
"אבל הוא כל כך קטן לעומת כל העולם"
"ועם זאת, אף אחד לא ניסה לבדוק, יכול להיות שזה אפילו לטובה, חיה בגודל כזה גם יכולה לתקוף"
"הוא לא נראה מפחיד, דווקא חמוד אפילו, אני רוצה ללטף אותו"
"תזהר בן!"
"הפרווה ממש רכה אבא, בוא תרגיש"
"אולי אתה צודק, הוא באמת לא נראה מאיים"
"יואו אבא תראה הוא זז, אולי עכשיו הוא סוף סוף ית- "
תגובות (12)
אין ממש פואנטה, וזה נגמר באמצע מילה שבאמצע משפט, בעיות באתר או שלזה הכוונה?
הפואנטה זה שהכלב התעורר
יש צורך להרחיב?
נסיתי להבין את הקטע וכמו שהתגובה מעלי אמרה אין ממש פואנטה
ראה תגובה מעל, השאלה גם אליך
חחחחח אדיר!!!
"הוא סוף-סוף ית", מה? רק אצלי זה ככה? כאילו שהילד נקטע? זה לא ממש ברור. תוכל להסביר את הסוף?
אתה טיפש או משהו?! (לא מתוך כוונה להעליב…)
בסוף בטח יתעורר…
לדעתי זה נראה יותר כמו סוג של בדיחה מאשר סיפורת, אבל נחמד.
גלוש, אם כבר התחלת לבקר אז תפרטי בבקשה
דבר ראשון אני בת, וזה יותר נראה כמו לאג מאשר להעביר את זה שהוא התעורר, אם היית מוסיף לדוגמא שלוש נקודות בסוף היה יותר ברור שזה מכוון ולא חלק מהסיפור נמחק או משהו כזה. ו"פלאר", תרגע, לא ביקרתי אותך ולא שאלתי אותך.
אוקי. זה כל כך כל כך אני. אני אפילו לא יכולה להתחיל לספר כמה פעמים חשבתי על הדברים האלה. בעיניי זה די מצמרר.
דבר אחד, אני חושבת שבסוף אתה צריך להוסיף מקף "ית-" וגם גרשיים. זה יהפוך את העיניין לברור יותר.
הקטע שהתלבטתי אם להוסיף "…" או משהו בסגנון, אבל תיארתי לעצמי שלקטוע את זה ככה בפתאומיות זה יותר משקף את זה שהכל פשוט נעלם, כאילו גם העולם שבו כל זה מתרחש…טוב אבל אם זה עושה את הסוף לא ברור אני אוסיף