הייתי בסדר / השרוט

יום אחד, בעוד מספר עשורים או מאות, כנראה שכבר לא אהיה עוד.
ברוב המקרים אנשים מהללים את מי שאינם עוד וזוכרים אותם כקדושים, כאנשים מושלמים וכחיוביים בלבד – איני רוצה בכך.

כשאחזור לעפר, זכרו אותי כפי שהייתי – אדם. עם קשיים, עם רצונות, עם יתרונות וחסרונות ויותר מכל – לא מושלם ולא 'הכי טוב' -בכלום.
"הייתי בסדר", זה מה שאני רוצה שיאמרו עלי בלכתי – לא עוד העצמות של רגעים ספציפיים ומעשים חצי מייצגים.
'הוא היה טוב, אך גם רע. רגוע, אבל גם אגרסיבי לעתים. נחמד ועם זאת קצת מניאק – לא אדם מושלם.'

אף אחד אינו מיטב התכונות שבו, אך גם לא הרעים שבחסרונותיו – כך אנחנו גם בחיינו וגם אחריהם.