היומן השנים עשר ביומן המחשבות שלי

שוקעת אל תוך ים של תסביכים
כולם ממהרים וחולפים כאלו הם בורחים.
ואת שם,
עומדת.
בתוך עדר דוהר
מנסה להבין מהו כאב.
מסתכלת סביב
כבר לא יודעת מה את רואה אמתיי,
מתי עמדת ופשוט הסתכלת סביב?
לאן כולם ממהרים?
כל כך הרבה אנשים סביב,
אך את מרגישה בודדה יותר מתמיד.
מסתכלים עליך והם חושבים שהם יודעים מה קורה לך מבפנים.
קרועה לחתיכות,
בניין שלם שנפל מהיסודות.
פזל שלא מצליח להתחבר,
את מנסה להבין מה כאן לא בסדר.
שואלת שאלות
ומתוסכלת שאין תשובות.
אז את שוקעת,

שוקעת לתוך ים של תסביכים