היה לי חלום מוזר אך נחמד. החלטתי שהוא שווה העלאה (:

אוקיי, אז זה התחיל בזה שאנחנו בקניון, אני, אופיר, מגי ותום, ואנחנו מסתובבות בין החנויות. פתאום מופיע איזה מישהו בערך בגילי שנעמד מולי, נאה ביותר עם שיער בלונדיני עומד בלי ג'ל, עיניים מלוכסנות מעט ופה דקיק, לבוש בגופיה שחורה ומעליה מין חולצה ארוכה ומתנפנפת בצבע טורקיז. הוא סותם את הפה ביד אחת ומסמן ביד השנייה שזה מה שאני צריכה לעשות, ומתחיל לרדוף אחרי לעבר השירותים.
אני ישר מבינה שהוא רוצה לאנוס אותי ואני צורחת ובורחת, ואף אחד לא בא לעזור, אפילו לא אופיר או תום או מגי, אבל הצרחה מרתיעה אותו והוא רודף ככה אחרי מישהי יותר קרובה לדלת השירותים אבל היא ממהרת לנעול את הדלת והוא חוזר אלי. אני מצליחה להתחמק ממנו.
אחרי זה אנחנו הולכות לשבת באיזה מסעדה לאכול, ואנחנו אוכלות מלא עד הערב המאוחר, ופתאום מישהו מהשכבה שלנו, אני חושבת שמט'5 העונה לשם יאיר גם מחליט שהוא רוצה לאנוס אותי. הוא מתחיל לתקוף אותי ואני נאבקת ואף אחד לא עוזר! בסוף אני בועטת לו בבטן או בביצים (אני חושפת, החלק הזה קצת מעורפל) ואומרת לו 'בן זונה!' והוא ממש מתעצבן, מלחיץ אותי ואומר לי לעוף מהמסעדה הזו מיד ולא לחזור לעולם, אז אני ישר בורחת משם לחנות בצד השני של הקניון, אבל אין שם לאן להתקדם, זה מבוי סתום, אז אני צריכה לחזור ולחלוף על המסעדה בדרך למדרגות. פחדתי נורא אבל הצלחתי לעבור את זה. אז כבר הייתה שעת לילה מאוחרת, ואני רואה את אופיר, מגי ותום יושבות ואוכלות סלט ענקי. אני כזה שואלת אותן:
"אתן עוד אוכלות?" ואני מרגישה נבגדת בטירוף כי הן מעדיפות לשבת במסעדה שבה רצו ברצינות לאנוס אותי ואני לא אתקרב אליה יותר בחיים מאשר לבוא איתי ולהיות איתי כשאני במשבר.
ואופיר, החברה הכי טובה שלי, אומרת "כן," בנימה כזאת סתמית ולא מתחשבת.
אני ממהרת מהמסעדה לקצה של כל החנויות ואני מחפשת מדרגות. אני רואה אותן ונאנחת בהקלה. אני עולה מהר ומגיעה לחנות בגדים, מחפשת את החנות forever 21 כדי להסתובב שם לבד, ואז פתאום אני שוב רואה את האנס החתיך, והוא שום מתחיל לרדוף אחרי. אני בורחת ממנו בהיסטריה ומגיעה לחנות שנראית קצת כמו 'תמנון' ונדחקת לעבר מסדרון צר עם בגדים משני הצדדים שמלא נשים ועגלות סופר חוסמים אותו. בדרך אני מעיפה מלא עגלות אל מאחורי כדי לעצור אותו, ואני מגיעה למעבר הצר ונדחקת בין הנשים והעגלות כי לכאן יהיה לו קשה להגיע. זה אומנם עיכב אותו אבל הוא בכל זאת אחרי. אני ממהרת לפנות ימינה ולרוץ ואז שוב ימינה ונכנסת לעוד מעבר צר כזה, רק בלי אף אחד שעומד שם. פתאום אני רואה את אמא שלי בקצה המעבר, והיא אומרת לי שאיכשהו היה בלבול בין הבגדים שלו ושל אחותו התאומה, וזה מה שגרם לי לחשוב שהוא בא לאנוס אותי (איכשהו. קצת הזוי) ובעצם…
"אני אוהב אותך," הוא אומר לי בחיוך, עומד באמצע המעבר הצר.
ואז אני ישר מתחילה לאהוב אותו בגלל שהוא אוהב אותי (זה מה שתמיד קורה לי) ואני מתקרבת אליו קרוב- קרוב, מסתכלת על אמא שלי ומושכת אותו בחיוך למאוחרי מתלה בגדים כך שאמי לא רואה. אנחנו מתיישבים על ערימת בגדים ומתנשקים (: