היא מעדיפה להנות מהרגעים שלה

יש לה עיניים חומות, שפתיים עבות, ונמשים מרצדים על אפה.
שיער שטני, מזג חם, רזה ודי גבוהה.
היא אוהבת את את החורף – את הבדידות והקור שבו.
אך היא גם אוהבת את הים – את החופש והרוגע שלו.

וכשהיום נגמר, והאור בחדרה נכבה.
היא שוכבת במיטה ושוקעת במיליון מחשבות:
על מקומה בעולם,
פחדה מכולם,
והציפייה שהכל יהיה מושלם.

וכולם אומרים: ״היא בכיתה טובה עם משפחה טובה וחברים טובים.״
אבל לפעמים, בגלל כולם, היא תקועה בסיוטים ורק מנסה לדמיין חיים נפלאים.
וככה זה מאז שהיא התבגרה.
והפנים שלה שקועות ומביעות מבט מרוחק,
המבט צועק: ״הדברים הקשים בחיים מגיעים אלינו בחופשיות.״

אבל סך הכל לרובנו יש מחסה,
אנחנו כועסים על הדברים הקטנים,
והיא לא רוצה לצאת החוצה – גם הלילה.
היא מעדיפה לבלות בביתה,
לנגן על פסנתרה,
להנות מהרגעים הקטנים שלה.