היא התעללה בו מינית

הוא סגר בכעס את הדלת ושמע את אביו עורך שולחן. אבא טפח על כתפיו בשאלה, אבל שניהם ידעו שהיא תישאר תלויה באוויר.
בצעדים חרישיים הוא נכנס לחדר ופתר בחריצות תרגילים במתמטיקה. בשיעורי מתמטיקה מעולם לא הכריחו אותו לכתוב פסקות טיעון מטומטמות או לדבר על עצמי או שיהיה לו אכפת- או שהוא הבין את החומר או שהוא לא. התרגילים נגמרו מהר מידי בשבילו.
אחר כך כשישב לאכול, הוא בלע בשתיקה את הקציצות הקרות והאורז. וכשקם שמע את אביו מחייך ולוקח את הצלחת עם הסלט המוזנח. היו להם כמה אי הסכמות בנושא הזה.

הוא היה כל כך רגיל לשתוק עד שאפילו אחותו הקטנה לא ניסתה לדבר איתו. וגם הוא לא טרח לנסות. וזה היה להם בסדר ככה. היא מעולם לא שמעה אותו מדבר אפילו, וגם אם כן היא הייתה כל כך קטנה עד שלא זכרה כבר את תווי קולו. כשהמחנכת מתשאלת אותה על הקשר המשפחתי היא שותקת. האוויר הריק ממילים ביניהן עונה במקומה. אבל למחנכת לא באמת אכפת.

גם חברות לא היו לה, אבל לאחיו הייתה אחת. הם היו נפגשים כמעט בכל סוף שבוע, כשהיו פנויים, ויכלו להיפגש בביתן הקטן שמאחורי הבית של איזו זקנה מנומנמת, שאולי הייתה סבתא שלה, ולהזדיין. יותר מזה הם לא עשו. הם לא דיברו על רגשות, ולא לחשו זה לזו סודות, והוא לא שאל אותה אם היא לוקחת גלולות, והיא לא שאלה אותו אם הוא בוגד בה. וזה היה להם בסדר ככה.

את הוריה הוא מעולם לא הכיר, וגם לא התכוון להכיר. הוא לא ידע אם היא נצר לשושלת מלוכה או נערת אשפתות יתומה, וגם לא היה לו אכפת. והיא את אבא מעולם לא פגשה. וגם אם הייתה פוגשת הפגישה הייתה קצרה ושקטה. מבט מהיר, הנהון אולי, ואז היא הייתה הולכת הביתה. הוא אפילו לא ידע איפה היא גרה. את אמא היא לא הייתה מכירה לעולם, כי אמא כבר הלכה.

לא תמיד הוא שתק.

לפני שהתחיל לשתוק הוא היה פטפטן נוראי. אחותו תמיד הייתה צורחת עליו שיסתום כשרק היה פותח את הפה וכל המשפחה הייתה צוחקת בחמימות. חמימות מעצבנת של משפחה אוהבת עם בעיות נורמליות של משפחה אוהבת וצרות של משפחה אוהבת מידי. אוהבת עד כאב, לפעמים.

הדבק שלהם התנתק בערך ביום שבו הוא החליט שלא ישתוק. דווקא אז הוא החל לשתוק, והדביק את כל המשפחה. הטירוף הזה שבלע אותו דבק בהם כמו ריח של עשן בבגדים גם אחרי הרבה כביסות, הם הסריחו ממנו.
הדבק נקרע בגללו. למען האמת זה בכלל לא היה בגללו, זה היה בגלל אמא, שעוד הייתה איתם אז. אבל הוא זה שניתק את החוט האחרון שביניהם. חוט הדבק המתוח והדק, החצי שקוף, שעוד נותר לקרוע.

הכוח שיכר אותו והכאב הזין אותו, והוא חתך את החוט העבה, את העורק של אימו.