הטיגריס הלבן האחרון

פאבלו טעם את האדמה הלחה מקצה אצבעו,"הוא הלך דרומה"

הוא החליט לחנות מתחת לעץ התולענה שהיתמר מעליו. הוא החל להקים את האוהל במהירות כדי שיספיק לישון ולהמשיך במרדף, הרי ידוע שטיגריס לבן לא זקוק להרבה שעות שינה.

כשקם פאבלו החל למהר דרומה. הוא לא רצה לפספס את הזדמנות חייו, לצוד את הטיגריס הלבן האחרון. פאבלו היה חייב למהר על אף שהתפתה לצפות בנפלאות הטבע שנגלו לעיניו ביער האמזונס הכביר. על יד המפל הענק שעבר לידו, ראה פאבלו בזוית עינו עקבה קטנה. כשבדק אותה היה בטוח שהיא של קרבנו.

הוא המשיך דרומה בזמן שחשב על כל האזהרות שקיבל בנוגע לנמר הלבן. הוא שמע שהנמר המכונה " א מורטה אנדאנטה" (המוות המהלך) הוא נמר אכזרי וחסר מעצורים שהורג את כל מה שבדרכו. טוב, כך לפחות יהיה קל לדעת לאן פנה, חשב בזמן שהגביר את קצב הריצה שלו. פאבלו הוזהר מפני האכזריות של הנמר פעמים רבות לפני שיצא למסע המטורף הזה. אבל פאבלו אהב אתגרים, ויותר מהם אהב הוא את התהילה. פאבלו היה אחד הציידים המוערכים ביותר בקהילת הציידים העולמית לאחר שהצליח ללכוד עדר שלם של בפאלו לגמרי לבדו בזמן שרדפה אחריהם לביאה. מחשבותיו של פאבלו נקטעו כאשר עינו קלטה תזוזה מהירה בקרחת היער הסמוכה. פאבלו השתופף מתחת לשיחים והציץ, לא הייתה שם נפש חיה. באותו רגע הרגיש נשימה חזקה על ערפו. הוא הסתובב לאטו ופניו נתקלו במחזה המחריד ביותר שראה בכל ימי חייו. עמד שם הטיגריס הלבן במלוא הדרו, לסתו נטפה דם טרי ופאבלו יכל להריח את ריח הנבלה שעלה מפיה של החיה. באותו רגע התנפל עליו הטיגריס בעצמה והטיח אותו לרצפה. פאבלו לא זכר רגע בכל הקריירה המפוארת שלו של צייד שבה חש כה אבוד, נואש וגמור. הטיגריס הרים את כפתו הימנית באוויר "ילדים !!!! תראו איזה בלגן עשיתם לי פה!!!". "אבל אמא, רק רצינו לשחק בצייד בג'ונגל!"