הטובים הולכים ראשונים

הטובים הולכים ראשונים.
הגיבורים, טובי הלב, האמיצים.
אלו שהקריבו את עצמם.
הם.
הם אלה שהולכים ראשונים.

האמנם "מוות" זו מילה גסה?
ומה אם מה שאנחנו בעצמם לא יודעים שבעצם זה פרס.
אולי?
ואולי לא.
אבל הכי טובים הולכים.
איך תוכל להגיד משהו רע בכלל על אחד כזה?
אתה לא. גם אני לא.

אני לא רוצה להיות עצובה יותר מדי בשבילם.
אולי אנחנו אלו האנוכיים. כן כן בדיוק.
חושבים על עצמינו כמה קשה לנו,
למה היא אפשר לחשוב על כמה יכול להיות שטוב להם?
אולי הם בגן עדן עכשיו, וטוב להם- באמת טוב להם.

בוא נאמין בזה, בוא לא נבכה על כמה לנו חסר.
בוא נקווה שלהם לא יהיה חסר.
או שלא?

אוף אני שונאת לחשוב על כל כך הרבה דברים, מטופשת שכמותי.
חשבתי, בעצם חושבים על זה רק כשזה נוגע אלייך, כשזה קשור אלייך.
אז למה אני חושבת על זה?

כי הטובים הולכים ראשונים.
זה למה.
לא רוצה להיות טובה.
כי הטובים הולכים ראשונים.