החלטה נכונה
ואני תוהה,
אם אי פעם אני אוכל להתגבר עליו,
על החשש שליבי,
ובעצם למה אני כל כך מפחדת?
הרי אין שוני בינם לביני.
אך היא חונקת,
ולפעמים לא מותירה אוויר,
תחושת הפחד.
איך הגמגום תמיד עולה,
ופתאום אין מילים בפי,
והעיניים מביטות רק בי,
האם זה אמיתי?
תמיד נמנעתי ממגע,
ופתאום כל כך הרבה קרבה,
ואני שוב חושבת אם זו היתה,
ההחלטה הנכונה.
תגובות (2)
קטע יפה. המסר מועבר בצורה מאוד נוגעת וברורה…
כתיבה מקסימה. אשרייך(:
מחזיקה לך אצבעות, אחלה שיר!
אם כי אמרו לי שאף פעם לא מתחילים קטע ב – ו…