הזמן הוא יחסי
ליום ההולדת שלי, ביקשתי ממך שתקנה לי שעון כיס.
חודש וחצי חיכיתי בקוצר רוח ליום ההוא, וכשהגיע-
קיבלתי ממך 2 חולצות מקושקשות, ובושם יקר מהסופר-פארם
"זה ישמש אותך יותר משעון כיס עלוב"
נתתי לך נשיקה וחייכתי בחצי אילוץ.
בחלוף כמה אביבים, לאחר שעזבת
אני המשכתי להשתמש בבושם ההוא שקנית לי- עד טיפת הזיכרון האחרונה
אפילו צבע החולצות ההן כבר הספיק לקבל גוון מכחול שמיים, לכחול בייבי
אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שלבשתי אותן לראשונה-
אבל נראה שאתה כבר לא תחזור
והלוואי והיית קונה לי את שעון הכיס שביקשתי, במקום.
תגובות (1)
מקסים