הוא עזב

הוא עזב.
הוא פשוט קם יום אחד והמשיך בדרכו, בדיוק כמו שהרבה לפניו עשו.
הוא לא לקח איתו הרבה, הרוב נשאר אצלי, אני מניחה שהוא מיהר, פחד שלא יוכל להוציא את התוכנית שלו לפועל אם אני אתפוס אותו, ואולי פשוט לא רצה להריב.
הוא כבר מזמן לא פה, אבל נראה כי אני עדיין לא מוכנה לתת לו ללכת.
אני לא יכולה לתת לו ללכת, אני רוצה שהוא ישאר לצידי לנצח, אך לצערי, הוא לא רוצה.
הוא מצא מישהי אחרת, מישהי שגורמת לליבו להמריא, בדיוק כמו שהוא גורם לליבי להמריא, אני שמחה שהוא מצה מישהי כזאת, אך אני מצטערת שזו לא הייתה אני.
אני מצטערת שלא יכולתי להיות עבורו כל מה שהוא היה עבורי.
אך בעיקר, אני מצטערת שלא יכולתי לגרום לו להישאר.
אלוהים, אני כל-כך מצטערת על כך.
שלא הייתי טובה בשבילו, או נחמדה מספיק אליו, ובעיקר, בגלל שלא הייתי מספיק .