הוא נעלם

את מעשנת? שאל אותה מופתע, היה לו כאב בעניים "אל תעשני"
היא ראתה את הצביטה והאכזבה בפנים שלו. היא התאבסה, חשבה שעכשיו אולי יראה בה כגדולה.

שאולי עכשיו ישתף אותה בלמה עזב או למה בחר להתנתק לחלוטין מכולם, אפילו ממנה. היה לה קשה להמשיך עם הסיגריה אחרי.

היא תמיד העריצה אותו אהבה אותו כ"כ מכל השאר-
והוא בחר לעזוב, לנטוש אותה, כילדה, היא זכרה איך תמיד היה יושב עם הקפה השחור והסיגריה . זכרה את הרזון שלו והרצון לתקן את העולם.
יותר מאוחר שקצת גדלה קבעה בליבה שכשתגדל תתחיל לעשן, כמו לנצור חלק ממנו בה. שלא תשכח אותו, את מה שהיה בשבילה. וכך עשתה, גיל חמש-עשרה הגיע והיא החזיקה את הסיגריה ביד, ובכל שאיפת עשן טיפת זכרון ממנו, חלק ממנו שלא יוכל לנטוש אותה ננצר עמוק בתוכה, דבוק לה חזק בריאות.

אך הפעם היא המשיכה עם הסיגריה כי ידעה שהוא עומד להעלם,
באותה מהירות בה נכנס לסלון מחדר השינה וראה אותה יושבת עם הבירה והסיגריה בספה.