הוא מביא עימו את המוות
גבעה ריקה,
חוץ מסוס ורוכבו.
הסוס היה שחור כלילה ועיניו אדומות כדם.
על הסוס רוכב יחיד,
האחד שאת שמו אין להביע בקול.
האחד ששמו נשכח לעולמים.
קבור בעבר.
משום שברגע ששמו יעלה על בדל השפתיים,
אנחנו כולנו אנשים מתים.
כבר עכשיו, הוא מביא עימו את המוות.
אך, כוחו עדיין דל.
כול עוד זה נשאר כך,
חיינו אינם בסכנה.
אך ביום מן הימים,
הוא עוד ימצא את האחד
אשר את שמו מכיר.
ואז, יגיע חורבן כול העולמות.
תגובות (1)
וואו, שתדעי זה נשמע כמו תקציר לסיפור מעולה.
בכללי, זה ממש יפה, היה נחמד אם היית מוסיפה עוד