הדשה של השכן רק נראה ירוק יותר
חשבתי שאין יותר גרוע ממה שאני מרגיש עכשיו, שכל מצב שבעולם מרגיש יותר טוב ממני אני רואה את כל הסובבים לידי שמחים…
יש רגעים שלפעמים אני חושב שהם רק מעמידים פני שמחים, שהאמת שלהם אכזרית יותר משלי.
יום אחד אחרי שחזרתי הביתה ראיתי את השכן המבוגר שלי, תמיד אמרתי אליו שלום, הוא תמיד היה נראה שמח שלו כזה, מה שאני ירצה להיות גדול, אבל הפעם הוא לא החזיר לי שלום, הרגשתי דיי פגוע ונכנסתי הביתה, שמתי מוזיקה וישבתי על הספה, דקות אחדות אחר כך אני שומע רקיעות מחדר המדרגות אני מוריד את האוזניות הולך לדלת ומציץ בעד למשקוף, אני רואה את השכן שלי מסתובב סביב עצמו ונוקש בדלת בנוקשות, הדלת נפתחה לאט והשכן נכנס.
חשבתי שזה הסתיים וחזרתי לשמוע מוזיקה, לפתע אני שומע שוב רקיעות חזקות הנשמעות מחדר המדרגות, אני שוב מביט מבעד למשקוף ורואה הפעם 3 אנשים גדולים ועצומים בגודלם צבע עורם היה חום עד כהה, דופקים בנוקשות ובחוזק, שוב נפתחה הדלת רק שהפעם היא נפתחה יותר לאט, האנשים הענקיים נכנסו לתוך הבית והתחילו להוציא חפצים יקרי ערך, התחלתי לפחד אם אלו פורצים, אחרי שהם הלכו אני שומע את השכן והשכנה שלי רבים ״למה בכלל נכנסתה לעניין הזה״ היא צעקה בזעם היה אפשר כמעט לשמוע את הגרון שלה יוצא ״יכולנו להרוויח מיליונים פשוט לא הסתדר לי תני לי עוד כסף אני יצליח להשיג לנו עוד יותר כסף ממה שלקחו ועוד להכפיל !״ אמר השכן ״נמאס לי ! כל עסק שלך נופל ברגע שהוא עולה ! לא נותנת לך עוד כסף ! סוף דיון״ אמרה השכנה.
היה לי מאוד מוזר לשמוע את זה, תמיד הם היו נראים כל כך מאושרים…
אני רציתי לדעת מה הולך שם, חיכיתי לאמא שלי שהיא תחזור מהעבודה, עברה לה שעה ואימי הגיעה,
״אמא אמא אמא! למה באו אנשים מפחידים לדירה של השכנים ?״ ניגשתי לאמא בריצה ובחיבוק
״תקשיב אתה כבר גדול בן 13 ואני צריכה לספר לך … השכן שלך הוא כישלון, הוא כל פעם מחדש מביא סטרטאפ חדש, הוא תמיד מבקש מאנשים שיביאו לו כסף, ולבסוף הוא נכנס לחובות עמוקים מאוד, וגם אין לו גרוש רק השכנה שלנו משלמת על מה שהוא עשה… הוא ביקש מאיתנו פעם אחת לסדר לו קשרים בצרפת, טיסה כזאת כיוון שיש לנו משפחה שמה״ אמרה אמא בפרצוף עצוב
אני כל כך הייתי בהלם ובשוק שבכל הגוף שלי קפא לרגע ושכחתי איך לנשום,
יום אחרי זה כששוב חזרתי מבית הספר שלי חזרתי הייתי תקועה בבית בלי מפתח חיפשתי בכל התיק שלי הייתי מאוד לחוץ, דפקתי שלוש דפיקות בדלת, השכן שלי פתח את הדלת לאט וענה ״ מה אתה רוצה ?״ עניתי לו ״את המפתח שלי לבית״ אחרי המשפט הזה הוא הביט בי בכעס ואמר ״הכל בגלל אבא שלך!״ אמר השכן ותרק את הדלת.
שוב פעם זה הפתיע אותי, מה עשינו לו ?
התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה.
״למה השכן אומר שגירשנו אותו ?״ שאלתי את אמא בתמימות
״זוכר את הטיסה לצרפת שהוא ביקש ? הוא התחיל להסביר לנו שזה הזדמנות חד פעמית והתחלנו לריב איתו עד שאביך צעק ״צא מהבית שלי ואל תחזור אם אתה ככה צועק בבית שלי ״! ואז השכן השפיל פנים ואמר ״אתה מגרש אותי ?״ ״כן״ ענה אבא שלך והשכן יצא בכעס ומאז הוא לא מדבר איתנו יותר.״ אמרה אמא
מאז שלא כל דבר הוא באמת כמו שזה נראה
תגובות (3)
חמוד 3:
אבל תראה ..
יש לך באמת כישרון , רק חבל : תתאר יותר רגעים , רגשות ופרטים . זה ישפר מאוד את איכות הסיפור .
בנוסף ,
הייתי ממליצה לבדוק שאין שגיאות כתיב . למשל , דשא . כותבים את זה עם א' .
חוץ מזה , אהבתי מאוד ונהנתי לקרוא D:
א-אה, אני יודעת שזה לא ממש קשור,
אבל קראת את בני הנפילים? *_______________*
זה- זה אחד מסדרות הספרים הסוגוי סוגוי סוגוי שאי פעם קראתי ♥
וגם- אתה אוטאקו? כי אם כן, עוד יותר סוגוי!
כן וכן