הדרך היעילה ביותר לנקות את הראש

האגדה מספרת, שסבא רבא של סבא רבא שלי נהג להסתובב עם תיק מלא בסלילי חוטים. חוטים מכל הסוגים ומכל הצבעים.
כאשר שאלו אותו בשביל מה כל החוטים, היה שולף חוט לבן הדומה במידה מחשידה לחוט דנטלי. את החוט היה משחיל במיומנות לאוזנו הימנית, עד שהיה קצהו מבצבץ מאוזנו השמאלית. משם היה מושך את החוט ומגלגל אותו שוב לסליל.
האנשים המופתעים שאלו את השאלה המתבקשת: ובשביל מה צריך לעשות את זה?
סבא רבא של סבא רבא שלי היה צוחק ומסביר בנימוס שזו הדרך היעילה ביותר לנקות את הראש, הרי המחשבות נתלות על החוט וידוע שלפעמים צריך להוציא את המחשבות לטיול, או לייבש אותן קצת בשמש ולעיתים להשתמש בהן ככרית. ועכשיו, אם לא אכפת לכם, היה אומר ומשחיל שוב את החוט בין אוזניו, הפעם מהשמאלית. המחשבות צריכות לחזור אל הראש, או שהשובבות הקטנות ילכו לאיבוד או יקפצו לתוך ראש של מישהו אחר.
הגיוני, הגיוני מאוד, היו אומרים האנשים. אבל בשביל מה כל שאר החוטים?
וסבא רבא של סבא רבא שלי היה מסביר להם בסבלנות, שיש הרבה מאוד סוגי מחשבות ושאי אפשר לצפות מכולן להתלות על אותו החוט.
ולכן, היו בתיקו של סבא רבא של סבא רבא שלי חוטים מכל הסוגים. חוט הפלדה הדק ביותר שהאנושות ראתה (למחשבות כבדות), חוט העשוי ממעיל כבאים (למחשבות חמות), חוט אדום (למחשבות ירוקות) ועוד ועוד חוטים מכל הסוגים ומכל הצבעים.