הדממה

‏המחשבה הזאת ‏-שאני יכולה לכתוב, להגיד מהשאני רוצה ‏-מפחידה אותי.
‏ ‏הדממה הזאת עוברת עליי, כמו בדוקו ‏-רק שאני נכנעת יותר מדיי מהר. עומדת שם זה ללא מגן, ‏ללא קסדה ‏, פשוט עומדת.
‏אפשר להרגיש את הכאב העמוק כאשר אני נושמת, ממש נוצר לי חור ‏בחזה.
‏אחרי ‏ ‏שהכאבת לי ‏רק רציתי לצעוק, לבכות, אפילו להכאיב לך בחזרה. ‏ועכשיו הדמעות ‏נופלות. אני רק רוצה שיכאב הזה יעבור ‏-אולי להעביר לך אותו.
‏ועכשיו כשאתה יושב ‏ליידי ואפשר להחזיר לך את הכאב ‏-אני נכנעת לדממה.