הדיאלוג
"אולי ניסע לאנשהו, רחוק מכאן".
"רחוק ממני?"
"אל תקחי את זה באופן אישי, אין לי בעיה איתך, הנוף פשוט משעמם".
"זהו נופי".
"נו, לא הנוף, הנוף. התכוונתי לאנשים, חטטנים, רועשים ומתערבים לי כל הזמן בחיים, הם פשוט בלתי נסבלים".
"אלה אנשי".
"אוף, מה איתך, אל תעלבי לי פה, בלי קשר לאנשים המים פה בלתי נסבלים, טעם נורא. מסננים אותם עשרות פעמים כדי שיהיה אפשר לשתות אותם. ועדיין אי אפשר לשתות אותם".
"אלה מימיי".
"ואוי, את ממש קטנונית. לוקחת הכל ללב, באמת שהם לא להיט המים שלך. אולי בצפון את מפרגנת קצת יותר, אבל בדרום יש רק מים מותפלים.
אבל אל תדאגי, את תמיד תישארי הארץ האהובה עלי.
חוץ מזה, את יודעת שאני חולה עלייך ".
"לעזוב אותי, זאת אינה אהבה".
"אל תרימי ת'אף זה לא שיש לך מושג באהבה, מה שאת יודעת זה לחלוב את האהבה של כולנו.חיילים גררו את עצמם על הקוצים שלך, חקלאים הרסו לעצמם את הגב עם השממה שלך, ילדים נרצחו כדי לחיות עלייך. אבל שזה מגיע אלייך, פתאום את שותקת".
"אני שותקת כדי שאוכל לשמוע את קולכם כשתקראו לי".
"בולשיט, אם היית קשובה כל כך, איך לא שמעת אותי קוראת לך?"
"שמעתי".
"אז למה לא עשית כלום?"
"עשיתי".
"עשית, מה עשית? לא ראיתי כלום".
"הצמחתי שורשים".
"שורשים, זאת בדיחה? מה יעזור לי שורש כשהמחבל התנפל עלי עם סכין".
"היציבות שלו".
"מה אכפת לי איך היציבות שלו הוא פצע אותי, צילק לי את כל הצלעות, אני ציור פיקאסו חי שמהלך על שני רגליים".
"העמידה שלו".
"מה הקשר יציבות ועמידה אני אומרת לך שהוא השמיד לי את צלעות, כיער לי את כל החזה".
"הוא כיוון לצוואר".
"מעניין לי למה הוא כיוון, מצידי שיכוון גם לעין
ככה לפחות הייתי חוסכת לעצמי את מבטי הגועל של הגברים הסתומים האלה שאני מעלה לדירה".
"אבל הצוואר".
"עזוב אותי כבר מהצוואר הזה".
"אילולי מעד על שורשי היה מגיע לצווארך ומרדים אותך לנצך".
"…"
תגובות (9)
קודקוד שומע. אחלה קטע. אחלה דיאלוג. אחלה מסר. קודקוד לקודקוד עבור. סוף.
חחחחחחח
קודקוד ענתיקה לקודקוד, אחלה תגובה מפרגנת, אחלה זרימה ואחלה אופי עליז ענתיקה לקוקוד סוף.
נהניתי מהדיאלוג בהתחלה ומהטוויסט הראשון ואז פרטים נוספו והיו נחמדים… אם כי… יכל להיות הרבה יותר טוב עם פואנטה אחרת כי … ההקבלה של ארץ לאדם הייתה נהדרת אבל לא מספיק מודגשת כי אם ארץ אמרה את כל זה, זה בעייתי. מלכתחילה הוא בקרב בגללה .. מזל שהוא לא מת אבל זה ממש לא תירוץ לטעון שכיוון לצוואר. כיף שחזרת.
יש פה כמה טענות יפות! אז אתייחס אליהם! להקביל את ארץ ישראל לאדם? לא חשבתי על זה, היא פשוט ארץ ישראל, ואם היה לה קול אני מאמינה שזה מה שהייתה בוחרת להגיד כשהיינו עייפים מלהלחם עליה.
כועסים מכדי לאהוב אותה ונאמנים מספיק כדי להתקשות להודות בכעס שלנו בפני עצמנו.
ומחבל. את מכירה מחבל שלא מנסה להרוג?
כיף לחזור עם כזו קבלת פנים!
יוקי ❤ ❤ ❤ ❤ ❤ ❤ ❤ כמה טוב לשמוע ממך! אני התגעגעתי כל כך הרבה :(
כמובן לא שכחתי, הדיאלוג טוב אבל אני חושבת שהוא לא מספיק מתוח ,
היא מאשמה את הארץ בסבל שלה, היא בטח כועסת מאוד, נסי להוסיף סימני קריאה.
אם תגלי איך מדגישים את הכתב תגידי גם לי!
האהא השתמשת בביטוי הענתיקה שלי הרשי לי להוחמא (איך אומרים להיות מוחמאת במילה אחת?). דיאלוג טוב וזורם כזה
https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99.html
פה הסברתי את ההדגשה. אינלי כח לכתוב שוב
דבר ראשון טוב לראות אותך שוב
0או יותר נכון לקרוא) דבר שני אהבתי את הקטע. דיאלוג מעניין בהחלט ממש אהבתי את צורת הכתיבה, והאמת? אני מסכימה עם בת האדם.
הסוף בו הארץ מנסה להסביר שבעצם הציל את חייה לא ממש מובן אלא רק בשורה האחרונה מבינים סופית את תפקיד השורש.
חוץ מזה אהבתי