הגברים שלי
אחד שאבד בדרך.
היא פספסה אותו ביום, ואולי פספסה אותו כל חייה. כששבה נותר רק צלם שחוק, והעולם חסר אדם אחד כאילו לא אירע דבר.
אחד שנשאר מאחור.
היא נפרדה ממנו בדמעות, ואולי היה זה ריקוד בעצם. כשהייתה מדברת איתו חשה שאינו שם, ואולי היה זה כי הוא אכן איננו.
אחד שהתגלה מחדש.
היא התרופפה והתהדקה אליו, כגלים אירעיים במרוץ השנים. כשתהיה שוב בחיפוש אחר הבית, תדע שיש לאן ללכת ואת מי לאהוב.
תגובות (0)