הבקתה הקטנה.
בבקתה הקטנה ביער הדומם,
גרה לה אשה אלמנה,
ואיתה גם 3 בניה.
הבן הבכור פיקח היה,
תמיד לומד ומלמד את אחיו הצעירים.
הבן האמצעי חרוץ היה,
כל היום הסתובב ביער,
צד, מכין את המשפחה לחורף הקר.
והבן השלישי,
הקטן מכולם,
לא עשה כלום.
'עצלן' קראה לו משפחתו.
************************
לאחר 5 שנים:
האישה האלמנה נהיתה 'זיכרון לברכה'.
הבן הבכור עבר תאונה,
ומוחו לא חזר שוב לעצמו (טיפש ניהיה).
הבן האמצעי חלה במחלת מוות נוראה,
ומת כמו אמו המסכנה.
והבן השלישי, שממנו לכלום ציפו,
נהפך לעשיר בעיירה הסמוכה.
ואיך כל זה קרה?
בכך שצפה ולמד,
למד וצפה,
והיה אמיץ ביותר,
כי לא פחד שיקראו לו:
'עצלן'.
תגובות (2)
את כותבת יפה ואני חושבת שאת צריחה לשלוח את הסיפור
אווץ' (על כל מקרי המוות חח, ביש מזל)
כתבת יפה, למרות שבתכלס לא צריך רק לשבת בצד ולהסתכל על אחרים, הדרך הטובה ביותר ללמידה היא עשייה [;
ולמה לא לשלוח? תשלחי, מה כבר יש לך להפסיד? :D