הביצה

היית בדרכך הביתה כשמתת .
זאת הייתה תאונת דרכים . שום דבר מיוחד שראוי לציון , אבל קטלני בכל זאת .
השארת מאחורייך אישה ושני ילדים . זה היה מוות מכאיב . הרופאים עשו ככל יכולתם כדי להציל אותך אבל שום דבר לא הועיל.
הגוף שלך התנפץ לחלוטין , היה עדיף לך למות , תאמין לי .
וזה כשפגשת אותי .
"מה .. מה קרה ?" שאלת "איפה אני ?"
"מתת" אמרתי , קובע עובדה כבדרך אגב . אין טעם במילים מיותרות.
"זה היה .. משאית וזה היה מחליק .."
"יאפ " אמרתי
"אני … אני מת?"
"יאפ. אבל אל תרגיש רע לגבי זה . כולם מתים " אמרתי .
אתה הסתכלת מסביב ולא היה כלום . רק אתה ואני .
"מה זה המקום הזה ?" שאלתי "האם זה החיים שאחרי המוות?"
"פחות או יותר " אמרתי
"האם אתה אלוהים?" שאלתי
" כן" עניתי "אני אלוהים"
"אשתי .. הילדים שלי " אתה אמרת
"מה איתם ?"
"האם הם יהיו בסדר?"
"זה מה שאני הייתי רוצה לראות " אמרתי "הרגע מתת והדאגה העיקרית שלך היא המשפחה שלך. זה דבר טוב כאן "
אתה הסתכלת עליי בקסם . בשבילך , לא נראתי כמו אלוהים . נראתי כמו סתם איש . או אישה .
כמו דמות סמכותית ומעורפלת , אולי . יותר כמו מורה ללשון בבית ספר . "אל תדאג " אמרתי .
"הם יהיו בסדר . הילדים שלך יזכרו אותך כמושלם בכל דבר . לא היה להם זמן לגדול באכזבה ממך . אשתך תבכה מבחוץ , אבל תהיה יותר משוחררת מבפנים . למען האמת , הנישואים שלך היו בסיכון . אם זה מנחם אותך , היא תרגיש נקיפות מצפון על תחושת השיחרור שלה "
"אה " אמרת . " אז מה קורה עכשיו? אני הולך לגן עדן או גיהנום או משהו כזה ?"
"לא " אמרתי " אתה תחזור בגלגול "
"אה " אמרת "אז ההינדים צדקו "
"כל הדתות צדקו בדרך שלהן " אמרתי "בוא איתי ". אתה עקבת לצידי בזמן שהלכנו אל תוך הריק .
"לאן אנחנו הולכים?"
"לשום מקום " אמרתי . "זה פשוט נחמד ללכת בזמן שאנחנו מדברים "
"אז מה הפואנטה ?" אתה שאלת . "כשאני יחזור בגלגול , אני יהיה לוח חלק , נכון ? תינוק . אז כל החוויות שלי וכל מה שעישתי בחיים האלה לא ישנו "
"לא ממש !" אמרתי ." יש לך בתוכך את כל הידע ואת כל הנסיון של כל הגלגולים הקודמים שלך . אתה פשוט לא זוכר אותך ברגע זה "
אני הפסקתי ללכת ותפסתי אותך בכתפייך " הנשמה שלך יותר מפוארת, יפה וענקית ממה שאתה יכול לדמיין לעצמך . מוח של בן אנוש יכול להכיל רק חלק זעיר ממה שאתה . זה כמו להכניס את האצבע שלך לתוך כוס מלאה במים ולבדוק אם הן חמים או קרים . אתה שם חלק זעיר ממך בתוך כלי , וכשאתה מביא אותו חזרה החוצה , אתה כבר צובר את כל החוויות שהיו לך .
היית בתוך אדם ב48 השנים האחרונות , כך שלא הרגשת עדיין את שאר התודעה העצומה שלך . אם היינו מסתובבים כאן מספיק זמן , אתה היית מתחיל לזכור הכל . אבל אין טעם לעשות את זה בין כל גלגול "
"כמה פעמים הנשמה שלי כבר התגלגלה אם ככה ?"
"הרבה . הרבה מאד . להרבה מאד חיים שונים" אמרתי
"בפעם הזאת , אתה תהיה נערה סינית איכרית בשנת 540 לפני הספירה "
"רגע , מה ?" אתה התפרצת "אתה תשלח אותי בחזרה בזמן?"
"טוב , אני מניח שטכנית כן . הזמן , כפי שאתה מכיר אותו , קיים רק ביקום שלך . הדברים שונים במקום שאני בא ממנו"
"מאיפה אתה בא ?" שאלת
"אני בא מאיזה שהוא מקום . מקום אחר . ויש עוד כמוני . אני יודע שאתה תרצה לדעת איך זה שם , אבל בכנות אתה לא תבין "
"אה " אמרת , מניח לנושא בזהירות . " אבל רגע , אם אני יחיה במקומות שונים בזמן , אני יכול לפגוש את עצמי בנקודה כלשהי "
"ברור . קורה כל הזמן . ואם שני החיים מודעים רק לתוחלת החיים שלהם , אתה אפילו לא תדע שזה קורה "
"אז מה הפואנטה בכל זה ?!!"
"ברצינות?" שאלתי ""ברצינות ? אתה שואל אתי למשמעות החיים ? זה לא קצת סטריאוטיפי?"
"זאת שאלה הגיונית " אתה מחית
הסתכלתי בעינייך " משמעות החיים , הסיבה שעשיתי את כל היקום הזה , זה בשביל שתתבגר "
"אתה מתכוון למין האנושי ? אתה רוצה שנתבגר ?"
"לא , רק אתה . עשיתי את כל היקום הזה בשבילך . עם כל גלגול חדש , אתה גודל ומתבגר ונהפך לגדול יותר ואינטיליקטואלי "
"רק אני ? מה עם כל השאר ?"
"אין שאר , אין אף אחד יותר " אמרתי " ביקום הזה יש רק אותך ואותי "
אתה בהית בחוסר הבנה בי . " אבל כל האנשים על כדור הארץ …"
"כולם אתה . גלגולים שונים שלך "
"רגע . אני כולם ?"
"עכשיו אתה מבין את זה ," אמרתי
"אני כל בן אנוש שאי פעם חי ?"
"או שיחיה בעתיד , כן "
"אני אברהם לינקולן ?"
"ואתה ג'ון ווילקס גם " הוספתי
”אני היטלר ?" שאלת , מאוכזב
"ואתה המיליונים שהוא הרג "
"אני ישו ?"
"ואתה כל מי שהאמין בו " נפלת בשקט
"בכל פעם שאתה מקריב מישהו קורבן " אמרתי ," היית הקורבנות בעצמך . כל מעשה של חסד שעשית , עשית לעצמך . כל רגע שמח ועצוב שכל אדם חווה אי פעם , או יחווה בעתיד , נוסו על ידך "
אתה חשבת למשך זמן ארוך.
"למה ?" שאלת אותי "למה לעשות את כל זה ?"
"בגלל שיום אחד , תהפוך להיות כמוני . בגלל שזה מה שאתה . אתה אחד מבני מיני . אתה הילד שלי "
"וואו " אמרת בסקרנות "אתה מתכוון שאני אלוהים?"
"לא . עדיין לא . אתה עובר . אתה עדיין גדל . ברגע שתחווה את כל חיי אדם שקיים , תהיה מספיק גדול להיוולד "
"אז כל היקום …" אמרת "זה רק …"
"ביצה " עניתי "עכשיו זה הזמן בשבילך לעבור גלגול , לחיים הבאים שלך "
ושלחתי אותך לדרכך.