הבטחות ואלכוהול

ישבתי והבטתי במשקה שלי, לא בטוח מה לעשות, לא יודע למה הזמנתי בכלל את האלכוהול, אני הרי יודע שאסור לי לשתות.
אני יכול לוותר על הכוסית הזו ופשוט ללכת מהמקום, להישאר חזק, כפי שמישהו קרה לזה פעם.
או שאני יכול לשתות אותו בבת אחת ופשוט לשקוע חזרה בעבר, לשתות עד איבוד הכרה, ולא לדעת איפה אני אתעורר בבוקר.
נכון לכרגע, אני רוצה אל העבר, אל הזמן שפשוט לא היה לי אכפת, משום דבר, רציתי לכייף ולמי אכפת כמה אני שותה וכמה זה מזיק לי ולסובבים אותי?
כאשר כול מה שהיה חשוב היה האלכוהול בכוסי, והמוזיקה הרועמת ברקע.
כאשר עוד הרגשתי בחיים ולא נתתי לאיש להכתיב לי אותם, לא חשוב כמה יכול להיות שהם צדקו.
אבל עכשיו הכול שונה, עכשיו יש לי מחויבות, הבטחות שהבטחתי לתריסר אנשים שונים.
אבל מצד שני, רובם עזבו כבר מזמן , ואלו שנשארו, ובכן, הם לא רוצים שום קשר איתי.
כמה מדכא.
"עוד משקה אחד, בבקשה" אמרתי לאחר שסיימתי את הקודם בלגימה.
בתוך שעה, היו הרבה כוסות ריקות על ידי, הרבה יותר מידי, ולרגע אחד, נזכרתי שאסור היה לי לעשות זאת, אך במקום להפסיק, הזמנתי עוד כוס.
כי למי אכפת מהבטחות שהבטחתי לאנשים שלא היה להם אכפת מספיק בשביל להישאר?