הבובה השחורה עם הפתק הלבן.

מאוד (כפול 10) יפה! אני אהבתי את הסיפור מאוד, וכמי שמחפשת בכל דבר איזשהו קשר לחיים האמיתיים, אני חייבת לומר שאני רואה את הסיפור בדיוק בזמן הנכון- שבו אני מנסה להתגבר על הפחד שלי. היצור הקטן והשחור בשבילי הוא הפחד, וכשאפנים לגמרי שאין לי ממה לחשוש, אלא לחיות איתו כשהוא רק עוזר ולא מפריע הוא רק יעזור לי.
אולי זו לא הכוונה ואני לא הבנתי טוב, אבל כך אני מפרשת את זה :)

תודה רבה! :)

אהבתי מאוד!
מהמם!

ואוו.. התמוגגתי מהכתיבה *~* *~*…
מהמם :-)

וואוו אני ממש ממש מודה לכם! באמת שכן! אני אשמח לצפות בסיפורים שלכם!

אדיר!!!

תודה!!!

וואו…
אהבתי מאוד ❤❤❤

תודה :)

תראי, הרעיון הכללי יפה אבל האמת שיש הרבה מאוד מגרעות. אז ככה:
1. המשלב הלשוני הוא סביר לכל היותר.
2. יש מחסור חמור בסימני פיסוק.
3. ישנם לא מעט חורים בעלילה (כגון: מאיפה הופיעה בעצם הבובה? אף פעם לא כתבת שהחזקת בה או משהו בסגנון, או אפילו שזו בובה).
4. התיאורים רדודים יחסית (כגון: "היה עיניים לבנות לשמש השחורה". נשמע די רדוד ולא סוחף).
5. ישנן לא מעט שגיאות כתיב בסיפור (כגון: "הדשא צמך").
לסיכום, אני לא ממש אהבתי את הסיפור, והאמת שהוא נשמע בעיקר כמו רשימה של אירועים שקרו בחלום. זה בערך כמו ספר היסטוריה בגוף ראשון. לא ממש מעניין/סוחף/מרגש. ממליץ לשפר.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

טוב, זו דעתך אני לא אתווכח איתה, אני אישית חושבת אחרת אבל אתה יודע כל אחד והדעה שלו :)

וואו – הרעיון כל כך יפה וסוחף… אבל הכתיבה באמת קצת גרעה. אני פשוט קראתי ובמהלך הקריאה התייחסתי רק לדברים הטובים בכתיבה, מהרעים התעלמתי, כדי שיהיה לי יותר כיף לקרוא.
*יש כמה שגיאות כתיב.
*הפיסוק טיפל'ה לא במקום הנכון, אבל זה לא עד כדי כך נורא…
*חלק מהדברים לא כל כך מובנים…
אבל בסך הכול, אהבתי.
-4-

האמת שזה סיפור מאוד ישן שלי ומאז נראה לי שבאמת הרבה יותר השתפרתי, תודה על תגובתך :)