האם את מוכנה לשלם את המחיר?

"אני רוצה לחיות לנצח"לחשתי,
לא מאמינה שאני עד כדי כך נואשת.
"אני יכול להגשים את משאלתך" נשמע קול מאחורי.
"אני יודעת" עניתי לו והסתובבתי.
"אבל יש לזה מחיר, האם את מוכנה לשלם?"
הוא שאל וצעד לעברי.
"אם לא הייתי מוכנה, כנראה לא הייתי קוראת לך"
עניתי לו, עוקבת אחרי כול צעד שלו.
"כנראה" הוא ענה ותפס את אחת מקווצות שיערי.
"אז אני מניח שהכול סגור" הוא אמר.
"כול כך פשוט?" שאלתי, יודעת שאין מצב שזה עד כדי כך קל.
זאת אומרת, אם זה היה כול כך קל, כולם היו חיים לנצח.
"את צריכה לשלם, זוכרת?" הוא אמר, פניו הרבה יותר מידי קרובים.
"מה התשלום?" שאלתי אותו, לא נרתעת מהבל פיו הקר.
"את צריכה להשמיד את הדבר היקר לך ביותר" הוא אמר,
"ומה הדבר היקר לי ביותר?" שאלתי אותו, אבודה מעט.
"חייך"