"האיש ההוא"

בערב אחד כאשר השקיעה החלה…. איש אחד נסעה ברכבו הביתה, לפתע האיש איבד את דרכו הביתה… הוא ניסה להדליק את תוכנת הניווט איך לא הצליח.השעה היית מאוחרת והאיש הרגיש שהוא עושה סיבובים שלמים עד לרגע ההוא, הרגע ששנה הכל.הרגע הזה שעיניו של האיש התרצצו לכול עבר ונתקעו לנקודה אחד! שהיית יער. יער גדול ,מסובך, עם עצים שהאיש לא ראה מימיו…. בהתחלה האיש חשב שהוא הוזה… אמר לעצמו:"חה חה חה אין מצב שהגעתי ליער אמיתי, אין יער בעיר…לא יכול להיות שבשעה הגעתי למקום לא מזוהה." האומנם?חשב לעצמו…. האיש יצא מהרכב. הלך לכיוון היער. הוא לא ידע למה הוא עשה את זה, היה לו דחף עז שמשך אותו כלפי היער…בהיותו הולך בין העצים הגדולים שכיסו את כיפת השמיים, הוא מתבונן מסביב ורואה בתים הרוסים וישנים.לרגע הוא מתחיל להבהל ומבין שהוא נכנס לתסבוכת,הוא נכנס ליער בו הטבע שולט…האיש התחיל במהרה לחפש את הדרך החוצה מהיער. הסתכל לאחור בזמן שידיו התחלו לרעוד במהרה וטיפת זיעה נטפה ממצחו ולא מצא את הדרך…ושוב האיש הלך לאיבוד וגם הפעם היה חסר מזל.לא נשארה לו ברירה אז הוא המשיך ללכת ביער כולו מבוהל ופוחד שיתקפו אותו החיות… המשיך הוא במשך חצי שעה וכבר נכנס עמוק ליער, ולא ראה עד רגע זה שום חיה!חשב לעצמו האיש:"משהו לא בסדר פה, אין פה אנשים וגם חיות לא ראיתי….אולי המקום נטוש?ואם כן מה קרה פה?"האיש המשיך בדרכו ביער… האיש התחיל לאבד תקווה שיצליח לצאת מהיער הסבוך והענקי שנכלא עליו.ולפתע ברגעים אחידים. נפל האיש על ברכיו ופרק גופו התכוףף מעטה לאדמה עם העלים, ודמעות התחילו לזלוג מפניו של האיש וקלות בכי התחילו להשמע בכול רחבי היער.האיש בכה במשך שעה ארוכה בגלל שהיה נואש וחשב שחייו הלכו…והוא ימות ביער.איך לפתע שוב האיש קם…. קבץ את ידיו לאגרופים והתחיל לרוץ. לרוץ לעבר היער בהיותו צועקק אני יצא מפההה אתם לא תעצרוו אותי עצים!….אני אמצא את הדרך החוצה מפה..רץ רץ האיש והרגיש שמישהו צוחק עליו מלמעלה כאשר האיש שוב לא מצא את בדרך החוצה….לאחר מכן האיש אמר לעצמו:"סתום אני למה נכנסתי ליער הזה?… הייתי צריך להשאר ברכב ולחכות לעזרה,להתקשר למשטרה.. שילחצו אותי! וכמו מטומטם הלכתי ליער ועכשיו אין לי כלום…תקוע פה אני.לבדי!"המשיך ללכת נטול כול תקווה אפשרית לצאת מהיער….בהיותו הולך חושב הוא על איך הוא יכול לשרוד את היער הזה.מאיפה הוא ישיג מזון?איך הוא ישן בלילה?איך הוא ינקה את הבגדים?והוא מתבונן מסביב ואפילו פרי אחד הוא לא רואה!כמו כן לא רואה שום מקור מים ובמיוחד ולא מקום שניתן לישון בו.האיש מבין שהוא חייב לצאת מהיער הזה!הוא ממשיך ללכת וללכת ולאט לאט מתחיל כבר להתעייף ,אבל הוא אומר שהוא לא יכול לעצור כי אם הוא יעצור הוא יתחיל להיות רעב… ובקצב הזה הוא לא יצליח לצאת מהיער…ולבסוף האיש לוקח הפסקה קצרה ומתיישב על האדמה,ולפתע הוא רואה שמולו יש זוג עניים שמתובננות אליו, עניים גדולות ואדומות.האיש מתחיל לזוז לאחור והעיינים מתקרבות אליו יותר ויותר.האיש מתרומם מאדמה ומתחיל לרוץ… רחוק ורחוק ואחריו רץ נמר!האיש מצליח לברוח מהנמר. האיש נבהל נורא שהוא מגלה שאכן יש חיות פרע ביער!והוא מתחיל להיכנס לפאניקה והוא כבר לא יודע מה לעשות.נשכב הוא על האדמה והתחיל לחשוב על כול חייו שעברו עד לרגע הזה.נזכר הוא… איך קיללו אותי ועלבנו אותו,בהשפלות נזכר,במכות,בצעקות. נזכר איך רב עם אשתו ואיך היא שברה לו את הלב. נזכר בכך שהיו לו חיים שהיו מלווים בטוב וברע אחד גדול.האיש הבין שכנראה שהרגע הזה הוא קץ לחייו…. איך לפתע הוא ראה מרחוק הבזק אור,הוא לא הבין לרגע מה הוא רואה,הוא חשב לעצמו שאין אנשים ביער הזה… ופתאום הוא רואה הבזק אור?האיש התחיל להתקרב לאט לאט להבזק אור נטול מפחד שיקרה לו כבר משהו.כלל שהתקרב ראה סוג של דמות של אדם. חשב לרגע אם כבר ניצל והתחיל לעלות חיוך על פניו. שהיה כבר די קרוב לאור התחיל לצעוק לעבר כיוונו של האדם שראה:"היי,מי אתה?" אף אחד לא ענה לו… התקרב הוא יותר ויותר ולפתע שראה את האדם הוא נפל!האיש התעלף….האיש פקח את עיניו בבית החולים,הוא התבונן לצדדים וראה שלידו יושב מישהו… ראתו הייתה מטושטשת ולכן לא הצליח לזהות את האיש שישב לידו,לפתע שהעיינים חזרו לתפקוד מלאה הוא ראה שזה היה אחיו!הוא שאל את אחיו :"מה אתה עושה פה?איפה אני?" אחיו ענה לו:"ירון,אתה מטורף פשוט…אתה תמיד דופק לי תקטעים האלה שמתי שאני קובע איתך משהו אתה נעלם." לפתע האיש נזכר… שבאותו יום הוא היה צריך לפגוש את אחיו,אבל הוא שכח מי זה. הוא שאל את אחיו:"תגיד איך מצאת אותי בתוך היער?מה קרה לי?איפה הייתי?"אחיו ענה לו:"אתה לא ענית לי,ושאלתי אם הגעת לעבודה ואמרו לי שהיית בעבודה..אז הלכתי לבית שלך ולא היה שמה אף אחד,התקשרתי לכולם וכולם טענו שלא דיברו איתך,אז התקשרתי למשטרה והתחלנו לחפש אותך….מצאנו את מקום הרכב שלך שהיה ליד היער!ראינו שאתה לא שם חפישנו בכול השטח שליד היער ולא מצאנו אותך!לא חשבתי שאתה תכנס ליער…לבסוף נכנסו ליער וחפשנו אותך,בדרך שמענו חיות ופחדנו שנפגעת, ואז מצאתי אותך, אתה עוד לא הספקת ליראות מי אני ואתה התעלפת מולי,הרופאים אמרו שהית יותר מידי זמן ביער ללא אוכל ושתייה ועשית פיעלות גופנית רבה,מה שגרם לך לקרוס!אבל כרגע הכול טוב אתה צריך מנוחה של כמה ימים ואתה יכול להתשחרר מבית החולים!" האיש ענה לו בחזרה:"ואוו כבר חשבתי שאני אמות שמה.. תודה שחפשת אותי!חשבתי שאף אחד לא יחפש אותי…" אחיו ענה לו:"למה שאף אחד לא יחפש אותך?אני יודע שרבת עם כולם אבל זה לא אשמתך…. עדיין יש לך כמה שאוהבים אותך כולל אותי!" האיש העלה חיוך על הפנים מדבריו של אחיו! אחיו חייך אליו בחזרה ואמר לו:"אני חייב ללכת…. אני יחזור לבקר אותך עוד מעט." האיש אמר לו טוב.אחיו יצא מהחדר,והאיש חשב לעצמו בלב:"כול אחד מאיתנו יכול ללכת לאיבוד,יכול למצוא אותו בשום מקום ללא מים, ללא מזון,ללא בית. ואם במהלך החיים לא נפתח חבריות טובות וקשרים טובים,אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בצרה גדולה… למרות שיש המון ריבים והרבה קשרים לא טובים ובגידות… תמיד היו שמה כמה אנשים שהיו לצידך שיעדדו אותך!ויצילו אותך!ויתנו לך את הכוח להמשיך!"