האיש בעל 1000 הפנים / האיש בעל 1000 הפנים
בכל יום אני קם בבוקר, מצחצח שיניים, מתמתח, מכבה את הנודניק בשעון המעורר, מתלבש, שוטף פנים וכמובן לא שוכח לחבוש על פני את המסיכה המתאימה לאותו היום.
לפעמים במהלך יום אחד אני מחליף מספר מסכות.
פעם אחת, למשל, לפני שירדתי מהרכב הממוגן בדרך לעוד הפגנה שהיינו צריכים לפזר, עטיתי עלי את המסכה של החייל הקשוח וחסר הפחד.
חוזר הביתה מעוד שבוע – שבועיים – שלושה מתישים, וממהר להחליף למסכות אחרות – אח גדול, בן של אמא, ילד של אבא, או הבעלים הכל יכול של הכלב.
נפגש עם ידידה ולובש את הפנים הקשובות, האכפתיות ומלאות האמפתיה.
יש כאלו שמחליפים כובע, חולצה, או אפילו נעליים; לי יותר פשוט להחליף מסכה, להחליף פנים – ככה אני ממשיך לשמור לאנשים החשובים באמת ורק להם, את מה שבפנים.
אני כבר לא בטוח אם מגוון המסכות שיש לי היו שם תמיד, או שהן נרכשו במהלך חיי, אך דבר אחד אני יודע – אני הוא האיש בעל אלף הפנים, ורק יודעי דבר מכירים את פרצופי האמיתי.
תגובות (1)
"בכל בוקר" – יעיל יותר מאשר "[ב]כל יום בבוקר".
"לא שוכח" – כדאי לבצע הגהה טרם העלאת הסיפור. זה מביך.
מסכה 'עוטים', ובמקרים מסויימים 'חובשים'. 'לשים' זה בארון.
"לאותו היום" – בהתייחס ליום המתואר, בניגוד ל"יום שיבוא", שמתייחס ליום המחרת לזה שמתואר במשפט.
"עטיתי" – לא "שמתי". תקלה חוזרת!
"הפנים מלאות [ה]אמפתיה" – יש להוסיף את מה שבסוגריים הרבועים.
"… או אפילו נעליים(,)[.] לי יותר פשוט…" – יש למחוק את מה שבסוגריים העגולים. משפט תקני מכיל נושא אחד ויחיד.
"אלף הפנים" – מספרים יש לכתוב בשמם. שנת 2019 (לדוגמא) היא היוצא מהכלל.
קצר מדי לטעמי, אך בהחלט מעביר את המסר. יפה.
נ.ב.
האתר הזה מת.