האחוזה

יש אחוזה בקצה השכונה,
מכוניות לא נכנסות אליה,
אנשים לא מעזים להיתקרב אליה,
ולמרות הכול האחוזה תמיד שוקקת חיים
אורות בחדרים שונים דולקים
מהאחוזה נשמעים קולות של אנשים
תמיד יש שם ריח של לחם שרק עתה נאפה
קולות צחוק של ילדים משחקים תמיד נשמעים משם
קולות של נשף, מוזיקה וצחקוקים של נערות
אבל באחוזה אין אפילו רוח חיים אחת
האחוזה עומדת ריקה וממנה נשמעים קולות
של רוחות העבר
מנורות גז עתיקות שמדליקות את עצמן בחדרים שונים
קולות של תושביה הקודמים של האחוזה שמסרבים לעזוב
ריח של לחם שנאפה בעבר הרחוק
צחוק של ילדים שכבר זמן רב אינם בחיים
קולות של נשף שכבר מזמן נשכח
המוזיקה הזאת נעלמה כבר לפני מאות שנים
והנערות האלה שאתם שומעים? נשמותיהן מקוללות
להמשיך לשכון באחוזה שהרגה אותן
וגם האחוזה עצמה היא רק רוח של מה
שהייתה בעבר, האחוזה נשרפה ערב אחד
ואיתה כול יושביה, זה קרה לפני כמה מאות שנים ,
זה היה באמצע נשף המאה ומאז האחוזה עומדת ריקה,
חוץ מאשר הרוחות המאכלסות אותה