דרך

נסעתי במכונית. מולי עשרות אורות קטנים בכמה צבעים. זזים ביחד עם המכונית, חולפים לעיטם על פניי.
ברקע השחור הם נראים בברור, נקודות זעירות של אותו צבע עם גוון אחר.
הרים שאת סופם קשה לראות, מתמזגים ביחד את הלילה הכהה.נקודות אור זעירות אשר מציפות את ההר אך גם נמצאות במרחק ששומר על יופיים הנדיר והמשונה.
דימיתי את הנקודות האלו לגחליליות, גחליליות צבעוניות הנעות לעיטם. עוד מעט ואני יעבור אותם. יראה רק שחור וריק אך בינתיים אני ייהנה מהשקט ומהמחזה שלפניי.
חולף לעיטו על פני בלי שישימו לב לכך. אך אני שמה לב, כמו מהופנטת בשקט הממשי הזה והגחליליות הצבעוניות החולפות על פניי.

המראה חלף, עכשיו רק הרים שחורים שאי אפשר לראות את סופם אך אני רואה. גם אם בקושי. עדיין רואה.