דף ריק

היא אוהבת ימים קרים כשגשום ואפור בחוץ.
ממבט ראשון מנסה לדמיין אל תוך עוברי אורח.
קושרת צבע אל כל רגש – צבע לכל אדם..
הולכת חסרת צבע אך עדיין לא שוקעת בעצבות.
כאילו שאלה את הצבע האפור היפה של החורף
שכל כך אהבה,
לא היו לה מילים להגיד למרות שרצתה לספר הרבה.
לספר על הצבעים שראתה
לספר על הצבעים שהרגישה
ועל כמה ששמחה לחלוק את צבע השמיים
אבל בלי צבע ובלי מילים נשאר, הדף ריק.