דמעות המלאכים הן טיפות השמים…
כל הכוכבים בסוף נופלים, כל המורעבים בסוף מתים, כל ניצוץ בעין של ילד קטן לבסוף נכבה יחד עם מותה של התקווה.
הכל נגמר בסוף אז למה אני לא מצליחה להתגבר על זה? כולם מתים בסוף! למה אני לא מבינה? הם מתים ויותר לא שומעים מהם. אני לא מצליחה להתגבר על זה… לא מצליחה!
כל האמיצים נופלים, כל מי שצחק בוכה, כל מי שצעק שותק! לכל דבר יש סוף אבל לא כל סוף הוא טוב.. אין יותר חיו באושר ועושר! הם הלכו והם לא יחזרו.
אולי הם מסתכלים עליי עכשיו מלמעלה? אולי, גם הם חושבים עליי? אני מרגישה כאילו נשארתי שבורה וחסרת כוחות! ממש כמו חול.
קול השמחה יכול להישמע לפעמים כמו זעקה של עצב, אין דבר שהוא רק טוב! פשוט אין, אין דבר רק טוב.
אני רוצה שוב לראות אותם, לשמוע את קולם המתוק מהדהד באוזני שוב, אני רוצה לחוש אותם ולחבק אותם כמו פעם. אני רוצה לצחוק איתם! אבל הם אינם והם לא יחזרו.
כל הכוכבים בסוף נופלים, כל המורעבים בסוף מתים, כל ניצוץ בעינו של ילד קטן לבסוף נכבה יחד עם מותה של התקווה כי.. כל האמיצים נופלים, כל מי שצחק בוכה, כל מי שצעק שותק!
מה נותר לי לעשות? אני הולכת לבית העלמין ומחבקת את האבנים הקרות, דמעות יוצאות מעיניי בלי הפסקה, אני נושאת את עייני לשמים ומחפשת סימן, אולי הם רואים אותי? אולי הם בוכים איתי?
מתחיל לרדת גשם חזק ואני נשארת במקומי, מחבקת את האבנים כשאני מקווצת מקור. אני מרגישה נגיעה קלה בכתפי ואני מסתובבת במהירות.
בחור מבוגר עומד לפני " דמעות המלאכים הן טיפות השמיים. "אני מסתכלת ומרימה גבות. לא הבנתי מה שבחור אומר לי " דמעות המלאכים הן טיפות השמים. "הזקן חוזר על המשפט.
זה לא הגיוני, הם לא בוכים עליי!
כל הכוכבים בסוף נופלים, כל המורעבים בסוף מתים, כל ניצוץ בעינו של ילד קטן לבסוף נכבה יחד עם מותה של התקווה כי.. כל האמיצים נופלים, כל מי שצחק בוכה, כל מי שצעק שותק!
אני מתיישבת על האדמה הרטובה ומצמידה את גבי לעץ שמאחוריי, אני עוצמת את עייני ורואה ברוחי את דמותם.
הם לבושים לבן, אני מסתכלת עלייה ורואה אותה מחייכת. אני מסתכלת עליו וכל מה שאני רואה זה אור לבן ובוהק. אני פוקחת את עייני ונושמת נשימה עמוקה. אני הולכת לעבר שני הקברים ונשכבת ביניהם.
כל הכוכבים בסוף נופלים…
כל המורעבים בסוף מתים…
כל מי שצחק בוכה, כל מי שצעק…
שותק.
דמעות המלאכים, הן טיפות השמים.
תגובות (23)
עצוב, :( אבל כתוב ממש יפה.
השתפרת מאוד! אמרתי לך מה לתקן, אבל חוץ מזה את כותבת נהדר, בהצלחה (-;
הו, זה מאוד עצוב :(
"כל הכוכבים נופלים.."
"כל המורעבים מתים.."
"כל מי שצחק בוכה, וכל מי שצעק שותק.."
בייחוד אהבתי את המשפטים הללו. למרות שכל דבר ניתן לשינוי.
יש לך כתיבה נפלאה :) אני לא אתווכח עם העורכת, כי לפי דעתי היא עשתה בחירה ממש טובה ^^
מזזל-טוב!! ^~^
תראי, קשה לדבר על סיפור הזה פשוט בגלל שלא לגמרי ברור אם זה סיפור או שיר. זה דווקא נחמד, וזה סגנון מאוד ייחודי. העניין הוא שיש הרבה מאוד מקרים שהרעיון מדהים אבל התוצאה היא טובה פחות, וזה (כנראה) אחד מהם. אני אנסה להתייחס אל זה כאל כל אחד בנפרד.
כשיר: זה לא בדיוק עמוק והכתיבה היא לא ממש מדהימה, אבל כשיר פופ זה יכול להכניס לך כמה מיליונים (במיוחד אם תצליחי למכור את זה לאיזו כוכבת צעירה). אני מאחל לך בהצלחה עם זה, ואני בטוח שהקריירה שלך תהיה פורה.
כסיפור: האמת, לא משהו. את דחפת הרבה יותר מדי ממחשבות המחבר, המשלב הלשוני הוא נמוך יחסית ויש לך מחסור גדול בסימני פיסוק לא-אקספרסיביים. יש הרבה מה לשפר. מקווה שעזרתי.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב.
וואו.
פשוט ואוו. האמת שהתבלבלת במקווצת, אומרים *מכווצת.
אני דווקא חושבת שלא כל סיפור צריך להיות מושלם, אי אפשר לבקש ממישהו לעשות את זה כל כך עמוק. זה הוא. אני ממש אהבתי את הסיפור, לדעתי זה ממש עמוק ויפה.
אני לא חושבת שזה ממש שיר, אם אין לזה בתים קצרים. זה משפטים ארוכים, אז זה מתקבע כסיפור.
אהבתי מאוד את המשפט ואת המקוריות, רק קצת הפריע לי סימני הקריאה, זה לא כל כך מתאים לאווירת הסיפור.
ומזל טוב על בחירת העורכים, זה מגיע לך :)
אההה וסליחה מתכווצת, לא מכווצת :)
וואו. מדהים! והשם פשוט יפיפה. סיפור כול כך עצוב,
עמוק, מרגש. פשוט מדהים. אין מילים
כל כך מדהים!
׳דמעות המלאכים הם טיפות השמים׳
אפעם לא ייחסתי למשפט הזה חשיבות.
עד שקראתי את זה!
מגיע לזה להיות פה !
תהיי בטוחה בזה:)
מזל טוב על בחירת העורכים:)
מדהים, ראוי לבכירת העורכים…
את מאוד מוכשרת! זה ממש יפה! היתחברתי ברמה מטורפת
מממ… טוב, דבר ראשון זה באמת סיפור מהמם, אבל לדעתי הוא קצת… קשה לי להתחבר אליו. זה סיפור מהסוג שאתה קורא וממש אוהב, אבל לא באמת מתחבר עד הסוף, מבחינתי לפחות…. אבל סיפור מהמם! עצוב, מרגש, חכם, יפה…. :)
מממ טוב אז ככה-
Yael t – תודה רבה לך♥ את מאוד שימחת אותי.
Reuven- היה לי ממש חשוב שתגיב על זה! תודה.
She wolf- כמעט כל דבר ניתן לשינוי, זה לא.
מרוגז קלות- תודה. אני לא ניסיתי שזה יהיה שיר וסיפור… אני פשוט אוהבת להכניס מדי פעם חרוזים… מה זה סימני פיסוק לא אקספרסיביים?
LIatgurevich- תודה רבה! אין לי בנתים איך לסדר את זה כי עריכה מבטלת את בחירת העורכים אבל אני אזכור את זה לפעמים הבאות.
המעודדת- חחח תודה רבה, גרמת לי לחייך.
Live love life- תודה ♥♥
Moon light- מדהים? באמת? תודה רבה.
שועל כחול- כן, לפעמים בשביל להתחבר למה שאני כותבת צריך ממש לחיות את זה. תודה ענקיתתת!
כל אלו שקראו ולא הכי הבינו- אם תקראו את " מכתב לעולם הבא" ואת " החיים המטורפים שלי" אני חושבת שככה תבינו יותר טוב.
:-)
מכירה את המונח דטרמיניזם? – טוענים שלכל דבר יש סיבה.
אם נסכים עם הטענה הזאת ונתור אחר הסיבה ונמצא אותה, נוכל לבצע שינוי. צריך להגיע לשורש הבעיה בכדי לשנות משהו.
ושינוי לא מתרחש בתוך שניות. שינוים יכולים להתבצע גם ללא ידיעתך.
זו דעתי, וזה בסדר גמור שאינך מסכימה. תלוי מאיזה צד את רואה את הדברים.
אני חושבת שתביני על מה אני מדברת עם תקראי את מה שאמרתי בתגובה הקודמת. מה שיש שם זה לא משהו שאפשר לסדר
אני חושבת שתביני על מה אני מדברת עם תקראי את מה שאמרתי בתגובה הקודמת. מה שיש שם זה לא משהו שאפשר לסדר
סימני פיסוק אקספרסיביים הם סימני פיסוק שנועדו להדגישאת הטון ונימת הקול-סימני קריאה וסימני שאלה. סימני פיסוק לא אקספרסיביים (אני לא יודע אם יש להם שם אחר) הם סימני הפיסוק שנועדו להביע את ה"מוזיקה" של המשפטים (פסיקים, נקודות וכדומה).
חוץ מזה, העניין הוא לא החרוזים אלא העובדה שהרבה מאוד ממחשבות המחבר פשוט גלויות וברורות שם לעין (מאוד לא מקובל בספרות. במושגים קולנועיים קוראים לזה "שבירת הקיר הרביעי", אבל עשית בקיר חור די מעוות, האמת), וזה נשמע כמו שיר פופ עם עלילה. בקיצור, לא מתתי על השיר/סיפור הזה.
תודה על הביקורת^^ כתבתי את זה האמת כפריקה כזאת… טוב לראות שזה בבלירת העורכים ושסוף סוף אני מקבלת ביקורת אמיתית.. תודה.
בבכירת^
בחירת^ חחח אופס
אין לי הערות את כותבת מושלם :)
מאוד אהבתי!
הכי אהבתי את הסוף… זה שהיא רואה אותם לבושים לבן… מאוד אהבתי!
אולי את יכולה להיכנס למשתמש שלי ולקרוא את הסיפור שיש לי שם?
זאת הפעם הראשונה שאני כותבת באתר ולא לעצמי… אם את יכולה גם להביע דעה, אני מאוד אשמח!
אני מאוד אוהבת את השיר שממנו לקחת את השורות, דווקא השורה שהוספת קצת צרמה לי. אני מרגישה שחסרה כאן עלילה. אל תפני אותי אל סיפורים קודמים, כי הסיפור הקצר הזה אמור להעביר לי את הכול, ואני לא הצלחתי להבין יותר מידי. כלומר: אנשים מתו לה, היא עצובה, הזקן אומר לה משפט והיא פתאום מבינה אתו. לא הייתי מגדירה את זה בתור סיפור אבל סבבה.
יש כאן יותר מידי סימני קריאה… למשל: הדמות מתוארת "חסרת כוחות!" והסימן קריאה ממש אבל ממש לא במקום. אנשים חסרי כוחות בד"כ לא מסוגלים לצעוק ככה. בסכ"ה מאוד חביב. אל תיקחי קשה, אני מאוד ביקורתית.
תודה על הביקורת. זה סיפור שכתבתי בעיקר מתוך כעס והמון עצב. אני בעצמי לא בדיוק הבנתי למה אני מתכוונת בסיפור…