דמעה

מתי דמעה תהפוך למשנה, האם היא חשובה? אני כבר לא בטוחה במשמעותה של הדמעה וזה לא משנה אם זה שלי או שלה, היא פשוט לא משנה. אני כבר לא בטוחה למה אני בוכה, למה המים האלה יוצאים ממני, האם זה מהנאה או האם זה מסבל חסר כל תקווה, אז מישהו יכול להסביר לי למה אני בוכה. כי זה לא משנה שום דבר, אני עדיין מרגישה חלולה, אני עדיין אינני שלמה. אני לא מרגישה טוב יותר, אני לא מבינה טוב יותר, אני לא יותר. אני בדיוק באותו החלל, אני בדיוק באותה הנקודה, אז האם הדמעה שזלגה עכשיו על לחי משנה? ואם הוא יראה אותי בוכה זה ישנה? זה לא ישנה דבר הוא עדיין יסתובב באותו מבט שהסתכל עלי לפני שנייה ויגיד לי
"סליחה, אבל אני חייב ללכת את בסדר?" אני אהנהן הנהון חסר כוונה אבל אני אתן לו ללכת ואמחול בלי שום בעיה. ועכשיו כשאת בוכה פה בגללו וגם קצת בגללה את תסלחי לשניהם כי זה לא אשמתם, הם לא יודעים את אומרת לעצמך הן פשוט עושים את מה שהם עושים, אז אם אני חסרת כל היגיון אם אני היא הילדה שאין לה מילה, מדוע אני בוכה כי הרי זה לא עוזר לא לי ולא להם ולא לאף אחד מהם, אז את בוכה בכי חסר משמעות כי זה הדבר החשוב, כי זוהי האמת הקשה, את לבד את לבד כל כך הרבה זמן, פשוט את טובה בלהמציא והם טובים בלשחק וביחד אנחנו יוצרים חזיון תעתועים מושלם למוחי המעוות שאוכל את זה בתאבון רב בלי שום חשד או פחד מהמאכל שמולו, הוא אוכל והוא נהנה כי זה מאכל ידוע מאכל שהכינו לו לא פעם אחת או פעמיים אלא פעמים רבות מידי מכדי לספור. אז הוא אוכל והוא נהנה ואת מקבלת את העובדה שאת מאכילה אותו בעצם בעוגה מגעילה שעשויה כולה מאשפה, אבל גם את נכנעת לתאבון של העוגה היא הרי מספקת לך קצת שלווה. אז תבלעי אותה היא הסיבה העיקרית לאושרך.