דממה שואלת.
ידך הורמה, חיוך מתנוסס על פניך הילדותיות.
מדוע? תשובה אין לך, אז מדוע תעשה זאת?
עטך מתרוצץ, שיערך נופל על עיניך הסקרניות.
איך? כיצד אתה עושה זאת? עוד דממה שקטה.
רגליך מקפצות, זרועותיך מורמות בניסיון להגיע.
מה? מה בדיוק הנך עושה? אל תענה לי, שוב.
פיך זז במהירות, ידיך פועלות כמכונה משומנת.
מתי? מתי תעשה זאת שוב? לוחש 'לעולם לא' בשקט.
דמעותיך שוטפות, אצבעותיך מחזיקות חפץ חד.
לאן? לאן הגענו, ילד?
תגובות (2)
אחלה ניסיונות יש לך גברתי.
אני אוהבת את זה..
לא יודעת איך להסביר את מה שאני מרגישה וחושבת כשאני קוראת את זה ואת הדברים שעולים בי, אז בואי נגיד בפשטות שזה גורם לי לאהוב את הסיפור הקצר הזה, מאוד. ♥
עמוק, מציאותי ודמיוני ביחד, יש בזה משהו טיפה אפל אפילו וזה מעורר המון מחשבה אצלי.
סיפור נפלא :) ♥