little unicorn
אני כותבת את זה בתור מסר. אם אתם רואים שיש מישהו שיש מצב שמרגיש כמוני, עזרו לו. מעשה אחד קטן יכול להציל חיים.הדרך בה אפשר לעזור למישהו בדיכאון הוא לא להשאיר אותו מחוץ למסגרת, לשתף אותו, להתחבר איתו. לתת לו את ההרגשה שהוא יכול לדבר אתכם על הכל. אם תעשו זאת הוא יספר לכם מה הוא עובר וזה באמת יקל עליו. הלוואי שמישהו היה עושה לי את זה. הייתי רוצה. אבל אני זה לא העיקר. יש אחרים כמוני שבאמת צריכים עזרה ויש תקווה לעזור להם. אל תשארו אדישים.

דיכאון

little unicorn 01/11/2015 1066 צפיות 2 תגובות
אני כותבת את זה בתור מסר. אם אתם רואים שיש מישהו שיש מצב שמרגיש כמוני, עזרו לו. מעשה אחד קטן יכול להציל חיים.הדרך בה אפשר לעזור למישהו בדיכאון הוא לא להשאיר אותו מחוץ למסגרת, לשתף אותו, להתחבר איתו. לתת לו את ההרגשה שהוא יכול לדבר אתכם על הכל. אם תעשו זאת הוא יספר לכם מה הוא עובר וזה באמת יקל עליו. הלוואי שמישהו היה עושה לי את זה. הייתי רוצה. אבל אני זה לא העיקר. יש אחרים כמוני שבאמת צריכים עזרה ויש תקווה לעזור להם. אל תשארו אדישים.

דיכאון זה כשהגוף נלחם עם המחשבות על החיים. כשהגוף רוצה להמשיך לחיות והראש רוצה לשכוח. מחשבות. אי אפשר לכבות את זה. אי אפשר להתעלם, לפחות לא לנצח. הכאב,הבדידות, העצב שאי אפשר לתאר במילים. דיכאון זה כשהיית רוצה להיות מישהו אחר. לחיות חיים של מישהו אחר, כל אחד שהוא לא אתה. לא כולם יודעים, אבל כאב נפשי קשה יותר מכאב פיזי. כאב פיזי עובר ואפשר לטפל בו אבל כאב נפשי.. אין לזה תרופה. אין פיתרון. אין משהו שיעזור. והדרך היחידה שמאפשרת להפסיק לחשוב היא לישון. לחלום. החלום הוא דרך המילוט היחיד. הדרך היחידה בה אפשר להתנתק מהראש ומהמחשבות לזמן מה. אם אצליח להרדם… אבל הבעיה האמיתי לא מתחילה כאן. הבעיה האמיתית זה שזה יושב על הלב ואין למי לשפוך ואין עם מי לדבר. אף אחד לא מבין. לאף אחד לא אכפת. כולם צבועים. היחיד שאפשר לדבר איתו זה אתה עצמך. זה כואב. זה כואב כל כך. הראש זועק לעזרה, רק לדבר עם מישהו שיקשיב. הייתי רוצה לדבר על זה עם מישהו אבל אני פשוט לא יכולה. אני רוצה לומר כל כך הרבה אבל ברגע שמישהו מקשיב אין לי מה לומר.המילים פשוט לא יוצאות. או שאני פשוט לא מצליחה לתאר את מה שאני עוברת במילים. זה כואב. זה כל כך כואב. זה קשה. זה קשה יותר ויותר מיום ליום. ומה שעוד יותר עצוב זה שאני לא היחידה. אני לא היחידה שנמצאת במלחמה הזאת של החיים נגד המוות. המוות הפנימי, הריקנות שאני מרגישה. וכואב לי לדעת שאני לא יכולה לעזור ולתמוך במישהו אחר שמרגיש את אותו הדבר. כואב לדעת שהוא אף פעם לא יבקש עזרה ולא יבקש שיקשיבו לו. אני יודעת. לא הייתי רוצה לדעת אבל אני יודעת. אני יודעת שאף אחד אחר לא יעזור לו. גם אם מישהו ידע, אם לא עבר זאת על עצמו הוא לא יבין. הייתי רוצה לעזור. הייתי רוצה. אבל אני פשוט לא יכולה.


תגובות (2)

דיכאון זו הרגשה מכוער. אבל תדעי שגרועים ממך הצליחו לצאת, וטובים יותר שקעו עמוק עד למקום בו הם אינם. תלחמי על עצמיך. את יודעת שאת שווה את זה. ויש. יש מה לעשות. אגב מחשבות משקרות לנו כל הזמן אל תאמיני להן

01/11/2015 19:54

אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת…

01/11/2015 21:10
3 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך